זהות מינית בגיל חמש?

שלום רב, בננו עוד מעט בן חמש. עוד בהיותו בםן שנתיים אנו מזהים אצלו התנהגויות "נשיות" כגון: קשירת החיתול שלו כשמלה, מתעניין באיפור, אודם ולק, אך יודע שזה של בנות ויותר לא מבקש, מתעניין בכוכבות הטלויזיה לילדים ומתעסק ביופי שלהן. כמו כן, תנועות הגוף שלו "נשיות" מדבר הרבה עם הידיים בתנועות מעודנות. כמו כן, ברמה הפיזית חלש, מתקשה בריצה, חששן, לא אוהב משחקי כדור, לא אוהב לשחק כדורגל וכד'. בנוסף לכל אלה, רגיש מאוד נפגע, נעלב מאוד מהר. משתף ברגשותיו, מאוד מודע למה שהוא מרגיש ומשתף אותנו. איך עלינו להגיב/ לנהוג? עם מי עלינו להתייעץ? מה זה אומר, אם בכלל?

שלום רב ירדן, תיארת היטב את ההתנהגות של בנך, שיש בה הרבה סממנים האופייניים לבנות בגילו. לשאלתך: מה זה אומר? ניתן לענות באופן כללי קודם לכל ולומר, כי יתכן ועל פניו מדובר בבעיה בזהות המינית בתקופת הילדות. אלא שאז יש לשים לב, אם נלווה לכך גם רצון להפוך לבת ואם מובעת אי שביעות רצון מגופו ואפילו התכחשות למבנה האנטומי שלו. כמובן, שבגיל כה מוקדם קשה לילד לבטא זאת ויתכן והוא מבטא רצונו זה דרך ההתנהגות בלבד. גם במקרים שהדברים יותר ברורים ונמשכים בשנים מאוחרות יותר של הילדות, עדיין חלק קטן מן הילדים , שמגלים התנהגויות כאלה יהפכו לטרנס-סקסואלים/ טרנסג'נדרים. לכן עדיין, לא ברור איך דברים יתפתחו. מה שמאד חשוב הוא שההורים לא ידחו את הילד בגלל התנהגויותיו אלה ויעניקו לו תחושת אהבה והערכה ויקבלוהו כמות שהוא. אחרת, עלולה להתפתח בעיה יותר קשה בהתפתחות אישיותו, בטחונו העצמי וכדו'. העובדה שבנכם פתוח כלפיכם ומשתף אתכם ברגשותיו, בהחלט עשויה לסייע להמשך קשר תקין וטבעי בינו לביניכם, בעוד שביקורת ודחייה, עקב התנהגותו, למשל, עשויה לגרום לו להיות סגור והגנתי כלפיכם ובהמשך כלפי דמויות אחרות בעולמו. וזה ממש חבל... האם לא עדיף לגדל ילד שמח, מאושר, בעל בטחון עצמי וחברותי ללא קשר למינו או לנטייתו המינית– בכל מקרה? אני בהחלט מייעצת לכם לפנות לפסיכולוג לילדים לשם התייעצות שתהא מותאמת לכם, לאור הפרטים שמקורם בהכרות אישית אתכם כמשפחה. בטוחתני, שתפיקו מכך תועלת ותוכלו להיעזר ולהבין גם כיצד להתנהג כשעולות בפניכם שאלות, ספציפיות במהלך החיים היומיומיים. בברכה, ד"ר דליה גלבוע