.
דיון מתוך פורום שרינק פרנדלי - ייעוץ פסיכולוגי לגברים הומואים, ביסקסואלים וא-מיניים
שלום, כתבתי פה לא ממזמן על טיפול שהתחלתי ללכת אליו , ועל המטפלת שלי שאני נמשכת אליה , אז שאלתי אותך אם כדאי לפתוח את זה איתה ואמרת שכן. בקיצר גיליתי שהיא גרושה..ולא נשואה , שנינו מהעולם הדתי.. בזמן האחרון היא יושבת על ידי בטיפול (זה טיפול בשיטת אלטרנטיבית זה לא טיפול פסיכולוגי) ואני מרגישה שאולי גם היא מרגישה משהו? היום היא ממש ישבה לידי והביטה לי בעיניים. יש ביננו הבדל של 13 שנה (לטובתה). אני ממש מרגישה שקשה לי כשהיא יושבת לידי בא לי לנשק אותה.. הרגשתי השבוע בפגישה שזה מתחיל אולי להיות הדדי. האם אני חיה בסרט?וזה סתם הציפיות שלי?
שלום רב, אינני יודעת באיזו שיטת טיפול מדובר, אך כשיש קשר טיפולי כלשהו בין שני בני אדם, תמיד יש אפשרות שמתפתחים רגשות, שניתן להבינם כקשרי/יחסי העברה מדמויות משמעותיות מקודמות בחיים. מאד יתכן, כי זה המקרה גם שלך וכי המטפלת מצידה אינה מרגישה את מה שאת חושבת שאת מרגישה. על כן, יש מקום לפתוח את הדברים ולשתף את המטפלת במה שעובר עליך. אם המטפלת, היא אכן אשת מקצוע טובה ואחראית היא תדע להתמודד עם המצב אשר כפי שהוא כיום הוא מביך עבורך, אינו נעים לך ואין טעם כי יימשך. אולי יעזור לך לקבל אומץ ולפתוח את הדברים אם תדעי, כי מאד שכיח ורגיל, שרגשות שונים עולים במצב הטיפולי כלפי המטפל/ת ואין זה דבר מוזר או כזה שיש להתבייש בו. להפך, זה יכול להיות מנוף חשוב לתובנות של האדם על עצמו וכלי חשוב לקידום ושיפור מצבו הרגשי. אני שוב ממליצה לך לא לוותר על האפשרות לדבר בגלוי על הדברים עם המטפלת. בהצלחה ובברכה, ד"ר דליה גלבוע