לגידי...

שלום גידי, שמי יובל ולאחר שראיתי את הודעותיך בפורום פסיכותרפיה בעבר (בין השאר ראיתי יום שאירגנת במכללה בה אתה מלמד בנושא זה..) אני כותבת לך כי אני צריכה מישהו שקצת יסדר לי את המחשבות ואשמח מאוד אם תעזור לי עברתי הטרדה מינית בעבודה לפני שנה (אני בת 31) , אחד העובדים ניסה לגעת בי בכח, אף אחד בעבודה עדיין לא יודע אבל לפני כמה שבועות דיברתי על זה עם הפסיכולוג שלי.. הבעיה שלי - למה כל כך קשה לי לדבר על זה עם הפסיכולוג..אני פיזית לא מסוגלת.. אמרתי לו את זה והוא אומר ש"אני אקח את הזמן שלי ובפגישה אחרת", מצד שני אני כן רוצה שהוא יגיד לי "חשוב שתדברי על זה" כי אני לבד לא מצליחהת הוא לא עושה את זה אני לא מפסיקה לחשוב על האירוע, כל מגע עם בעלי (שאני אוהבת אותו מאוד..) מזכיר את המגע איתו, ממש כמו כוויה... ובנוסף.. יש כמובן את האשמה והבושה שאני לוקחת על עצמי.. בקיצור, הרבה עניינים מתערבים והופכים את החשיפה לקשה ומסובכת. בכל זאת, אני יודעת כדאי להתאמץ, אבל לא מצליחה... אשמח לשמוע קצת מה דעתך... תודה, יובל

שלום יובל, אכן חשוב מאוד שתדברי על כך עם הפסיכולוג שלך. המלצתי לך היא להדפיס את פנייתך לפורום ולהראות לו אותה, אולי אפילו להשאיר לו אותה לקריאה בין הפגישות כדי לחסוך לעצמך את המבוכה של צפייה בתגובתו. אפשרות נוספת היא לשלוח לו במייל קישור לפנייתך לפורום. פניות כאלה למטפלים הן שכיחות ובמיוחד בנושא כה רגיש, שהמבוכה והבושה הן חלק ממנו, אני בטוח שהפסיכולוג יבין את המסר וייזום בעצמו את העלאת הנושא בשיחה. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il