הכוונה

בוקר טוב, בשנתיים האחרונות במקביל לעבודה התפתחתי בתחום ההוליסטי והתחלתי להעביר סדנאות במודעות. הרגשתי כי בפעם הראשונה בחיי אני מגשימה את עצמי.כך שלאחר שנתיים אזרתי אומץ ועזבתי את העבודה כדי להתפתח על הדרך החלטתי גם לעזוב את תל אביב כדי להתמקם באזור שקט וניטרלי. החלטתי לעשות עצירה של כמה חודשים בבית הורי כדי לחסוך את שכר הדירה. זה 10 שנים שאינני גרה שם. בשבוע הראשון היתה הרמוניה ואז החלו לעלות בי תחושות מוכרות נשכחות מהילדות והכעס החל מחלחל בי ובלי כל אזהרה נפתחה תיבת הפנדורה שלי. אותה תיבה שהייתי בטוחה שטופלה ונסלחה עלתה לפני השטח והעיפה אותי לתקופת הילדות. בשעה שאני אמורה לאסוף את כוחותי ולהשקיע את מרצי בהתפתחות אני מתבלבלת מפחדת חוששת עייפה ומנסה לעשות שלום עם הרגשות של הילדה שבי. הימצאות הרגשות האלו גורמת לי לפקפק בטייב המדריכה שאני. אם אני מתחרבשת בתוך עצמי איך אני יכולה להגיע לאנשים? מה גם שאני מוצאת שיש מצב שההתחרבשות הזאת היא קצת עוזרת לי לא לפרוץ קדימה מהחיים הנוחים שבניתי לעצמי ומשאירה אותי במקום שאני לא נוקטת עמדה כי אני בתהליך, במעבר. אני רוצה להתפתח עצמאית ואני יודעת שיש לי המון מה לתת ועוד המון מה ללמוד, אבל יש בי גם פחד איך אני עושה את זה? איך אני דואגת לעצמי עכשיו? איך כול האחריות עכשיו תלוייה במוטיבציה שלי ובהשקעה שלי? אני לא יודעת אם זהו תהליך טבעי, אם כל השינויים והמעברים האלו קצת שיקשקו אותי ואני צריכה להתאזן שוב. אני רוצה לעשות את השינוי הזה אבל מפחדת ונמאס לי קצת לקרוא את הביטחון העצמי שלי לסדר כל הזמן. ולפעמים כל המחשבות האלו גורמות לי קצת לחשוב שהשתגעתי. אשתח לאיזו עצה תודה

שלום דנה, פורום זה מיועד להומוסקסואלים, ביסקסואלים ולמתלבטים באשר לזהותם המינית. אנא הפני את שאלתך לפורום פסיכותרפיה הסמוך ואשמח לענות לשאלתך: http://www.doctors.co.il/m/Doctors/a/Forums/xFF/List/xFI/402 בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com/shrink-friendly