הומוסקסואליות כשלב?

דיון מתוך פורום  שרינק פרנדלי - ייעוץ פסיכולוגי לגברים הומואים, ביסקסואלים וא-מיניים

21/07/2005 | 23:51 | מאת: אודי

שלום רב, אני בן 25 וטרם היו לי מחשבות מיניות (פנטזיות ) או משיכה פיזית לנשים. איני מתכחש להיותי הומוסקסואל אולם רציתי לדעת מה הסיכוי שמצב זה ישתנה מעצמו, שיום בהיר אחד אני אקום עם חשקים מיניים כלפי נשים אטרקטיביות? קראתי רבות על הנושא והבנתי כי הספרות המקצועית עוסקת גם "בהומוסקסואליות אקסקלוסיבית" שנכונה לגבי ארבעה אחוז מהאוכלוסייה - משיכה מינית רק לגברים לאורך החיים. מכל מקום , איני יכול לייצר משיכה מינית כלפי נשים מתוך הנחה סבירה שהטרוסקסואלים אינם נדרשים להתאמץ כדי לחשוק באישה , נכון?? זה סבוך , הייתי רוצה להיות עם אישה רק כדי "לנרמל" את עצמי ולא לשאת כל הזמן בהומופוביה מצד ההורים ובכלל בלא מעט מוסדות חברתיים (לרבות האוניברסיטה ! בושה וחרפה) אך הרצון הזה חברתי גרידא ( הוא פשוט הופנם בי ) כי כאמור אין שום התעוררות מינית בכיוון הזה. אני כיום בארון, יש לי ניסיון עם גברים,יש לי חבר מזה שנה וחצי אך אנחנו מאוד נרתעים מהמחיר החברתי - משפחתי המלווים כמעט באופן בלתי נמנע את האפשרות של "חיים הומוסקסואלים". אני לא יודע מה לעשות בכל הקשור לזהות המינית ולהמשך דרכי הגם שחוויתי התעללויות (בעיקר אלימות מילולית ) על רק הומופובי בבת ספר , בצבא וכיום אני שומע ביטויים הומופבים באוניברסיטה גם מקרב מכרים מהחוג לפסיכולוגיה! מה עושים?

לקריאה נוספת והעמקה
22/07/2005 | 02:22 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

אודי יקר, אני מלא הערכה על היכולת שלך להפריד בין המוטיבציה החברתית שלך לפתח משיכה מינית כלפי נשים ובין חוסר החשק המיני שאתה חש כלפיהן. זו הבחנה חשובה מאוד כשבאים לבדוק את המוטיבציה של אדם לשנות את הכיווניות המינית שלו או לחזק את אחד הצדדים שבה. החוג לפסיכולוגיה אינו פסגת הנאורות החברתית. יש בהחלט גם פסיכולוגים חילוניים, שעדיין מתפרנסים מניסיון לשנות את הכיווניות המינית של הומוסקסואלים שאין להם קצה קצה של משיכה מינית לנשים. אני הייתי מציע לך, בעזרת טיפול פסיכולוגי או בלעדיו, לקבל את העובדה שככל הנראה לא תקום יום אחד עם משיכה לנשים ולעזור לעצמך (אולי אפילו בעזרת בן-זוגך) לשלם את המחיר החברתי, כפי שאתה קורא לזה, כלומר, לשקול לצאת מהארון לאט-לאט ובהדרגה כלפי משפחותיכם ולהראות להן שהאהבה ביניכם גברה על הדעות הקדומות שלהם. זה קשה, אך קל הרבה יותר כשזה נעשה בזוג. זהו תהליך שאני ממליץ לעשות בזהירות רבה, תוך איתור החוליות התומכות בכל אחת מהמשפחות, ואולי אפילו בעזרת טיפול פסיכולוגי גיי-פרנדלי, שבו ניתן יהיה לעזור לך ולחברך להפגיש בני משפחה מסוימים, אוהדים, תומכים ומקבלים יותר, עם המידע הקשה לעיכול ולאט-לאט להרחיב את מעגלי החשיפה. נראה לי הרבה יותר בריא מאשר להסתתר ביחד מהעולם. ואם במקרה מישהו מכם יחוש אי-פעם משיכה לנשים, הוא יוכל ליהנות משני העולמות. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין www.zarut.com/shrink-friendly

מנהל פורום שרינק פרנדלי - ייעוץ פסיכולוגי לגברים הומואים, ביסקסואלים וא-מיניים