מתוסכל ולא יודע כבר מה לעשות

דיון מתוך פורום  שרינק פרנדלי - ייעוץ פסיכולוגי לגברים הומואים, ביסקסואלים וא-מיניים

10/04/2017 | 15:24 | מאת: מתוסכל

היי, אני בן 24, אני עדיין בארון בפני רוב האנשים, ומאוד קשה לי לעשות את הצעד של לספר- היחידה שסיפרתי לה היא אמא שלי וגם זה היה בגיל 18 דרך מכתב ומאז לא דיברנו על זה. האנשים שיודעים לגביי, יודעים בדרך עקיפה (לא סיפרתי אישית,פשוט זרמתי עם הידיעה שלהם). זו הבעיה, שלא אכפת לי שרוב האנשים ידעו, אך ממש קשה לי לעשות להם את השיחה. אני מרגיש שאני תקוע במקום, ומחכה לאיזה טריגר כלשהו שיעזור לי,ללא הועיל. בנוסף, בעולם הזוגיות, אני מוצא את עצמי יוצא ונמשך לאנשים מבוגרים, (30-40), אך ממערכות היחסים הקצרות שהיו לי פערי הגילאים די הפריעו בעיקר מבחינת הסטאטוס שלי בחיים ושלהם. ונניח זה היה מסתדר, לא חשוב שהסביבה שלי תקבל את זה בכלל..

לקריאה נוספת והעמקה

שלום מתוסכל, להרגשתי, אתה פועל הרבה יותר נכון ממה שנראה לך. לא כל אחד צריך ובנוי פסיכולוגית לצאת מהארון ב"שיחה" המיועדת רק לכך. אני מבדיל בין החשיבות הפוליטית שיש ליציאה מהארון ובין הממד הפסיכולוגי: http://www.shrink-friendly.co.il/?p=143 לא כל האנשים, וגם לא כל ההומואים, עשויים מקשה אחת. יש כאלה שמכנסים את כל בני המשפחה או את כל חבריהם ויוצאים בהצהרה ויש כאלה שיוצאים מהארון לפי מה שמתבקש מצורכיהם האישיים והמעשיים - למשל, אם ידידה שלך מפתחת כלפיך ציפיות לקשר זוגי, מן הראוי להבהיר לה את נטייתך המינית, או אם יש לך בן זוג, אני לא מציע להסתיר אותו ולהמציא סיפורי כיסוי, אלא להציגו כבן זוגך ואז בלאו הכי יידעו על נטייתך המינית. אם היה לך נוח יותר לצאת מהארון בפני הוריך במכתב, אין בכך כל פסול. מדבריך לא ברור מה לא הסתדר עם בני הזג המבוגרים ממך. אני רק יכול להעיד שפער גילאים משמעותי בין בני זוג בני אותו מין נפוץ הרבה יותר ממה שנדמה לרבים ובניגוד לדעות הקדומות בתחום זה, הוא אינו נובע בהכרח מתלות כלכלית של הצד הצעיר בצד המבוגר ו/או בנואשות של בן הזוג המבוגר ממציאת חבר צעיר (כפי שהדבר מוצג בסדרות סנסציוניות וחד-ממדיות כמו "מועשרות" או מתבטא במונחים שיפוטיים כמו "שוגר-דדי"). למרות קשייך לצאת מהארון בדרך שאולי אתה חושב ש"צריך" לעשות זאת, שמחתי לקרוא שלא חשוב לך כיצד הסביבה תקבל פער גילים בינך ובין בן זוג מבוגר. נראה לי שחלק ממצוקתך נובע מכך שההתמודדות שלך אינה "סטנדרטית" או מקובלת. כמובן שתגובתי אינה באה להחליף ייעוץ מקצועי אישי פנים אל פנים, אך במידה ותחליט לפנות לייעוץ כזה, נראה לי שחלק ממנו צריך להיות מכוון לתת לגיטימציה לצעדים השקולים והנבונים בהם נקטת עד כה. תסכול הוא חלק מהקיום האנושי, אם כי לעתים כדאי לברר עם איש מקצוע מוסמך האם אתה מכניס את עצמך למצבים מתסכלים מראש. בהצלחה, פרופ' גידי רובינשטיין giditherapy.co.il

29/06/2017 | 12:58 | מאת: סוקרטס

דעת הפרופסור היא שביל הזהב בדיוק כפי שאתה נוהג. ההתלבטות לדבר על זה לא צריכה להעסיק אותך. בכלל יציאה מהארון זה פאסה קומפוזה. החכמה כיום זה בכלל להיות ללא הגדרה. ובכלל מיניות זו רק חתיכה מהפרופיל של האדם. היום הכי טוב זה לתת לאנשים לשער ולעולם לא להצהיר בודאות. נראה שנכנסת לראש של חייבים חצאת מהארון. תבין אין ארון. ולא חייבים. הדרך של לא להצהיר היא הדרך הנכונה לאנשים שאינם מפורסמים ומובילי דעה בקהילה. יותר מזה תן לאנשים להיות סקרנים. זו המאגיה

שלום מתוסכל, כל מה שכתבת הוא בדיוק ה"אני מאמין" שלי בכל הקשור ליציאה מהארון: http://www.shrink-friendly.co.il/?p=143 http://www.shrink-friendly.co.il/?p=1027 אם אינך משקיע מאמצים בהסתרה ובהסתתרות, לא אכפת לך שאנשים יידעו ואתה זורם עם הידיעה שלהם, כל הכבוד לך! פירושו של דבר, שאינך מופעל ע"י מה שמפעיל אנשים רבים, דעת הסביבה או "מה יגידו?" (מתכון בדוק למצוקה), אלא אתה מאפשר לתהליכים לקרות. כשתהייה לך זוגיות, במיוחד אם היא תהייה עם אדם מבוגר ממך משמעותית, אנשים יידעו ויבינו. פער גילים משמעותי בין בני זוג שכיח מאוד בקרב זוגות גברים הומוסקסואלים (בלי שבהכרח יהיה מעורב בדבר מרכיב של תמיכה כספית, "שוגר דדי"). קיימת בעיה של נראות (visibility), שכן זוגות כאלה נוטים פחות להיראות בפעילויות של ה"קהילה" ומי שבולט הם זוגות בני אותו גיל פחות או יותר. יש הרבה מכנים משותפים רבים בין בני גילים שונים ויש גם הבדלים הנובעים מפער הגילים הפועלים להעשרת הקשר (ניסיון החיים של המבוגר מחד והתלהבות הנעורים של הצעיר המשלימים זה את זה, למשל). המלצתי לך להמשיך במה שאתה עושה, לצד השני יש בעיות לא פחות, ואולי יותר, מאשר לך, אך אני מאמין שבסופו של דבר, עם סבלנות מספקת, יצוץ האדם המתאים (Loves come when least expected). ואם לא, כדאי אולי לפנות לייעוץ ולבדוק אם קיימת בעיה אחרת, שאינך מודע לה או אינך מייחס אותה לקושי למצוא זוגיות. בסה"כ אני מאוד אופטימי לגביך במגבלה המשמעותית שאני יודע רק את מה שכתבת. בהצלחה, פרופ' גידי רובינשטיין shrink-friendly.co.il

מנהל פורום שרינק פרנדלי - ייעוץ פסיכולוגי לגברים הומואים, ביסקסואלים וא-מיניים