בי פולריות בי סקסואלית...

שלום, אני כבר עוד מעט בן 28 ועדיין מתלבט לגבי הזהות המינית השלי. האמת היא שאולי כבר הייתי צריך להפסיק להתלבט...הבעיה עוד יותר מורכבת כי אני חולה במאניה דיפרסיה, והנטיה ההומאית "התפרצה" בד בבד עם המאניה בצורה די חסרת אבחנה. טוב, אני אפרט. בגיל ההתבגרות היתה לי משיכה מינית לנשים, אבל יחד איתה התחילה גם משיכה מינית לגברים. די דיכאתי את האפשרות הזו ולחלוטין לא מימשתי אותי עד לפני שנה. כשהייתי בצבא הייתה לי חברה, אבל גם כשהייתי איתה הייתי במקביל מאונן כשאני מפנטז על גברים, או מול סרטים כחולים הומואיים. אחרי שנפרדתי ממנה היו לי עוד שתי חברות, שהסקס איתן היה ממש גרוע. עם החברה הראשונה שלי היה סקס טוב ומספק. לפני שנתיים היה לי ההתקף המאני הראשון שלי, שהיה חריף מאוד, והתבטא גם בהתחזקות גדולה של המשיכה שלי לגברים. שחרור די גדול של עכבות שכמעט ולא בא לידי מימוש. למרות שההתנסות המינית הראשונה שלי עם גבר, שזה אולי קצת משונה, הייתה עם מישהו, שהיה מאושפז איתי במחלקה סגורה. (וזו הייתה ההתנסות היחידה באותו התקף- יכול להיות שהייתי מממש את זה אילו לא הייתי מאושפז) לא ממש היה הרבה באקט הזה. שנה אחר כך היה ההתקף המאני השני שלי, שבו כבר השתחררו העכבות והתחלתי לצאת עם גברים ולשכב איתם אבל לא במינון גבוהה. בחודש האחרון אני כבר פחות או יותר יציב, אבל יש לי הרבה סטוצים יחסית לעצמי, ואני הרבה יותר פעיל מבחינה מינית, למרות שאני מאוזן תרופתית, ואני לא במאניה. הבעיה היא מכיוון שמאניה מאופיינת היטב בשחרור מעכבות מיניות ובפעילות מינית רבה יותר, האם עלי לראות את הנטיה המינית שלי כאיזו פונקציה של המחלה שלי, ואולי כשאני יציב יותר כדאי לי לנסות להתחיל עם בחורות. הבעיה היא שגם אבא שלי לא מקבל את זה (סיפרתי לו בטעות תוך כדי היותי במצב היפו-מאני), וגם שאני לא ממש מרגיש שלם עם זה. הבעיה השניה היא מדוע אני לא מצליח לחתור לזוגיות עם גבר ורק מסתפק כל הזמן בסטוצים. למעשה בהשפעת החודש הזה התחלתי לחשוש שאני גולש שוב פעם למאניה, אבל אחרי ששינו לי את במינון התרופתי, אני מרגיש שאני ממש מאוזן יחסית, והרופאה שלי טוענת שהפרוגנוזה שלי טובה. מה אני מנסה לשאול כאן בכלל? האם יש קשר בין נטיות מיניות למחלה בי-פולרית? האם להשלים עם המצב ולהגיע למסקנה שהמעשים שלי, כלומר העובדה שאני שוכב רק עם גברים, מעידים על נטייתי המינית? האם לנסות לשכב עם נשים? אני מרגיש לא מסופק מהסטוצים, ובאיזשהוא אופן דווקא נראה לי שמערכת יחסים ארוכת טווח עם אשה יותר מתאימה לי ותהיה מספקת ומשלימה יותר מבחינה נפשית. אולי אני סתם סטיגמטי, אבל זה בולט שבעולם ההומואי יש פחות חתירה לקשר מאשר בעולם הסטרייטי...האם המאניה שחררה את ה"אני" האמיתי שלי? את התשוקות האמיתיות שלי שהיו מודחקות, או שכמו שאני מתיחס לדברים אחרים שעשיתי בה, שאין לי כוונה לעשות שוב, אולי כך עלי להתיחס גם לנטיה המינית? כתבתי הרבה...אודה לעצתך...

ביסקסואליות הנה מתנה תרומית וברוכה. תהנה ממנה. סטוצים כלל מעידים על חוסר איזון וחוסר התבייתות בהחלטות הרות גורל בחיים ועל חוסר רצון/יכולת להתחייב, להתמסד בכלל: לא בקשר סטרייטי ולא בקשר הומוסקסואלי. יתכן מאד שאתה חושש מקשר אמוציונלי ארוך טווח עם אשה ועל כן אתה בורח אל קשרים מזדמנים ולא מחייבים עם גברים ומייצר לעצמך הוויה חדשה בה אתה משחרר את התיסכול ומתפרק מינית בלבד ובה אתה משוחרר מלהתחייב ולפעול במישור יצירת קשר רגשי משמעותי עם אשה.. ראשית אני ממליצה לך בכל פה:- לחוות שוב מגע עם נשים במקביל לגברים ובכך לבדוק את רמת המשיכה המינית שלך כלפי שני המינים. ובמקביל לפנות ליעוץ פסיכולוגי- פסיכודינאמי לצורך ליבון סוגית זהותך המינית והעיקר על מנת לחיות עמה בשלום

איך זיהית אותי? ניסיתי להסוות...למה לא הזדהית בניק הקבוע שלך? הייתי בטיפול פסיכולוגי והמטפל "זרק" אותי...הוא טען שאני לא משתף פעולה או משהו כזה והציע חונך... או שלא מתרחש ביננו תהליך פסיכוטרפי. העליתי אצלו את הנושא של הזהות המינית... הוא לא ממש עזר לי, חוץ מזה שהוא טען שאין לי מה להתלבט והמעשים שלי הם אלה שקובעים את הזהות שלי. (כלומר, זה שאני שוכב עם גברים עושה אותי הומו) מה זה אומר "פסיכו-דינמי"? אולי אני אנסה לחזור לנשים, אבל איכשהוא גברים הרבה יותר קל לי למצוא, אולי כי התרגלתי לזה וכבר שכחתי איך מתחילים עם נשים...(לא שאי פעם ידעתי)...יש משהו מאוד קל ונוח וגם מרגש בסטוצים...אבל אני רוצה גם אהבה ואינטימיות... האמת שאני בדרך כלל רק בפורום ההוא, אבל ראיתי לפתע שפתחו לי פורום ממש מתאים... בברכה מיכאל(מיקי)

שלום שלומי, באופן כללי, אני מעודד ביסקסואלים לממש את מיניותם בשני הכיוונים (http://www.zarut.com/shrink-friendly/a11.asp) ורוב העבודה הטיפולית איתם היא להפוך את הגישה הנוקשה של "או-או" לגישה גמישה יותר של "גם וגם", כלומר, ליהנות מהטוב בשני העולמות. כמובן, שבשלב מסוים גם אנשים כאלה עומדים בפני החלטה עם מי לפתח קשר זוגי והנטייה היא בדרך-כלל לפתח אותו עם בני המין השני מאותן סיבות שאתה מציין. לא הייתי אומר שיש קשר בין הפרעה דו-קוטבית וכיווניות מינית, אלא בדיוק כמו שאתה כותב: במצב היפו-מאני ומאני קיימת דיסאינהיביציה של עכבות שונות, כולל עכבות מיניות. לכן מאוד יכול להיות שמה שהצלחת להדחיק במצב מאוזן לא הצלחת להדחיק בזמן המצב ההיפומאני והמאני. אני חושב שתחושת הבטן שלך נכונה: החיים הסטרייטים מספקים מסגרת זוגית יציבה יותר (ואני מדבר על המסגרת ולא על האנשים המרכיבים אותה), כך שייתכן מאוד שאדם המועד ממילא לפורענות רגשית, מצד אחד, ונמשך לבני שני המינים, מצד שני - טוב יעשה אם יבחר לו במסגרת זוגית המאפשרת יותר יציבות ואת הקשרים החד-מיניים יממש כסטוצים חד-פעמיים. אבל זו ממש "עיצה על רגל אחת" הלוקה בשיטחיות. הייתי בהחלט ממליץ לך לפנות לאיש מקצוע המתמחה בתחום כדי לבדוק יותר לעומק האם אתה לא מגייס את המחלה לחיזוק עמדות הומופוביות שעליהן גדלנו כולנו במהלך הסוציאליזציה להיות סטרייטים ולא פחות חשוב, לבדוק גם מה קורה לך מבחינה מינית, דהיינו, האם תוך כדי מימוש הנטייה ההומוסקסואלית חל פיחות במשיכתך לנשים? בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.zarut.com/shrink-friendly

האם אתם לא סבורים שקיים קשר מסויים בין דיכאון להתהוות,התגבשות ואפילו השתנות של נטייה מינית (מכל סוג) ? שלומי בעצם הציג שאלה זו במילים אחרות ...