RE: ילדתי היונקת לא ישנה כלל

ביתי בת השנה יונקת לפחות פעמיים ביום בוקר וערב, היא לא נרדמת,במיטה שלה ולא במיטה שלי רק אחרי שעות מורטות עצבים בשעה 1 לפנות בוקר, היא ילדה פעילה מאוד, היא לא מסכימה לקבל בקבוק של אוכל רק מים היא מסכימה בבקבוק, מוצץ היא הפסיקה היא רוצה רק ציצי,אנחנו מרדימים אותה עם טיול בעגלה וכשחוזרים הביתה היא מתעוררת. מה עושים אפילו אני לא יודעת איחך להפסיק לה את ההנקה כי בבוקר היא לא שותה שום דבר

שלםו לליהי ותודה על הפנייה, גזרתי את ההודעה שלך מהשרשור למטה משום שבמקרה ראיתי שנוספה שאלה. אני חושבת שכשאיזון מסוים מופר בצורה בוטה אז צריך לעשות חושבים ולשקול את הדברים. ברור לי שאתם מפספסים סימנים של עייפות מצידה כי או שהיא משלימה שעות שינה במהלך היום או שהיא ישנה עד מאוחר. הייתי בהחלט מנסה להכניס אותה לשגרת יום יותר ברורה. זה נשמע פשוט להגיד אני יודעת אבל צריך להחליט שביום ראשון משכיבים אותה לישון בשעה 7:30 בערב (שעון החורף לצדנו) לאחר מקלחת וארוחה עם כל הדברים שהיא אוהבת שאינם מתוקים להקריא לה סיפור במיטה כשאת לידה (או אבא כמובן). אם את יכולה לשאוב, לשאוב לה חלב שלך ולהסמיך אותו בדיסה לתת לה לשתות אותו ולנסות להשכיב אותה לישון. להעביר את הבית למצב "לילה" - אורות כבויים כמה שניתן, לדבר קצת יותר בשקט וכו. להחליט - באמת שצריך להיות ברורים והחלטיים איתה. יש לי חברה טובה טובה שהחליטה שהיא תהיה האמא הכי טובה בעולם. אם ניתן היה להוריד את הירח, היא היתה עושה זאת. אבל מרב נתינה היא שכחה את עצמה. כל מי שיצא לו להכיר אותה ראה איך היא הופכת להיות צל של עצמה. לא שמעתי אותה צוחקת מהרגע שהילדונת שלה נולדה. היא קראה את כל ספרי ההורות שיצאו בעברית, השתתפה בפורומים אינספור, קנתה ירקות אורגניים (לא מזלזלת בדבר חלילה), חסכה מעצמה ונתנה לילדה נתנה ונתנה ונתנה. היא הניקה אותה והגיעה למצב מאד דומה לזה שאת מתארת כאן. היה לי ברור כמו גם לאחותה שיום אחד זה פשוט יתפוצץ בצורה כזו או אחרת. גם אף אחד לא יכול היה להשאר עם הילדה מלבדה... גם האבא היא "על תנאי" זה היה בלתי נסבל ושוב, היא היתה הקרבן האמיתי. יום אחד היא התקשרה בדמעות שהיא פשוט לא יכולה. התינוקת המתוקה שלה בוכה והיא פשוט לא מסוגלת להניק אותה. הגוף שלה כולו כואב, היא לא ישנה כמו שצריך היא לא אוכלת טוב, לא שומרת על עצמה והיא על סף התפרקות. בסוף הדברים הסתדרו אבל אני חושבת שאת צריכה לעשות חשבון קטן עם עצמך ורשימה עם סדרי עדיפויות ולראות איפה את נמצאת בתמונה. אם את צריכה ללמוד לבקש עזרה, אם את צריכה להתחיל לשאוב ולתת לבעלך לנסות להשכיב אותה לישון ועוד. לקחת בחשבון שאין פה פתרונות קסם. תהליך כזה של שינוי רציני באורחות החיים לילדה ייקח חודש לפחות לדעתי אבל המטרה צריכה להיות ברורה והעתיד וורוד יותר. הילדונת שלך תהנה ממך כאמא הרבה יותר אם תהיי חייכנית, לא עייפה באופן תהומי ולא עצבנית מכל דבר. מכל הלב, רק טוב

אני גם היתי עים אותה הבעיה,העצה הכי טובה להרגיל אותה לשוקו לאט לאט כל הזמן שהיא תשתה תשירי לה או תדברי אליה . או הדרך השניה להאכיל אותה עים כפית מטרנה [דיסה] עבה . כנראה שהחלב שלך לא מספיק לה ואז היא לא מצליחה להגיד לך זאת ואז היא משגעת גם אותך ואת כל הסביבה.

שלום לאילנה. תודה על כך שאת מנסה לעזור אבל לדעתי המלצה על שוקו נשמעת לי מופרכת. סליחה. אין בינה לבין מה שליהי שאלה דבר. גם דיסה עבה. האמא ציינה שהילדה מתקדמת בעקומות המשקל יש פה דברים אחרים - בעיקר הרגלים שצריך לטמיע וכאלה שצריך לשנות ולא הכל סביב אוכל. רק טוב