ללאה- בקשה להרחבה על שני נושאים בתהליך השינוי

ראשית, ביקרתי באתרך והוא ממש מעורר השראה. את מפזרת פניני חוכמה מאירות עיניים. נתקלתי בתהליך אימון ההרזיה שאת מתארת. חלק מהשלבים אני מבינה ברמה העמוקה שלהם (אני עוברת תהליך שינוי), אבל יש לי עוד דרך לעבור. אשמח להרחבה והבהרה בנושאים הבאים: -חופש בחירה (תלמדו לחיות בחופש בחירה אמיתי.      כי כשבוחרים מתוך חופש אין התנגדות פנימית). מתי מתקיים חופש בחירה? כשאוכלים מה שרוצים, למרות שהמטרה היא הרזייה? -מחשבות מנוגדות (תלמדו להתמודד ביעילות עם מחשבות הדוחפות אתכם לפעולות המנוגדות   למטרתכם.   כי "בא לי מתוק" היא רק מחשבה ולא פקודה). אין זה מנוגד לחופש הבחירה? תודה מראש על התשובה. בטוחני כי תהיה מאירת עיניים.

בוקר טוב לך הלומדת ראשית, תודה רבה על מילותייך הנעימות והמוקירות. שנית, מעריכה את העובדה שבחרת להעלות סוגיה כל כך חשובה בתהליך של שינוי. ודווקא בגלל שאת עוברת תהליך שינוי בעצמך (אם כי, אינני מצויה בפרטים כלל), הייתי רוצה להפנות את השאלה אלייך: מה מאפשר לך ליצור שינוי? האם בתהליך שאת עוברת את יכולה לזהות מרכיב כלשהו של חופש בחירה? האם התהליך אפשרי ללא הכרה בחופש בחירה? נתקי את עצמך כרגע מהתנהגויות תזונתיות ואחרות, כי חופש הבחירה אינו נוגע להתנהגות, חופש בחירה נוגע למשהו עמוק הרבה יותר שמתבטא גם בהתנהגות, אך לא שם הוא ממוקד. הסבי תשומת ליבך גם למושג ה"חופש" - מהו חופש מספק ונעים, מתי חופש הוא מאיים ומפחיד? שתי שאלותייך נוגעות לאותה סוגיה. אמתין לתשובותייך ולמסקנותייך בסבלנות. ואשמח להמשיך משם. קחי לך את הזמן להרהר בדברים. אני כאן. בברכת יום פורה שלך לאה פינטו

ראשית, תודה על המילים המעודדות והתמיכה. מעריכה זאת מאוד. מה מאפשר לי ליצור שינוי? הרצון ליצור שינוי. המחשבה הראשונית שלי הייתה שכשמתעורר רצון כלשהו, כמו לרזות, אין לנו באמת חופש בחירה כי הרצון שלנו הוא פשוט למלא את הרצון. ולכן הבחירה שלנו היא רק אחת. האם התהליך אפשרי ללא הכרה בחופש בחירה? המחשבה הראשונית שלי הייתה כנראה שלא, כי תהליך ההרזיה ללא דיאטה מדבר, בצד התפיסתי, על ניתוק מכל סוג של הגבלה וחופש פעולה מלא. (גם אם זה אומר לוותר על הרצון להשיג את המטרה) והרצון לרזות, מעצם הגדרתו הוא סוג של הגבלה. ולכן דרוש חופש הבחירה ללכת לפי הרצון או לא ללכת לפי הרצון, כלומר ההבנה שאנחנו לא משועבדים לרצון. ההבנה שאנחנו שלמים כך או כך. (יש בי תחושת התנגדות כשאני אומרת את זה). אח"כ חשבתי על זה שאולי אפשר כן לרצות לרזות ולהאמין שהתוצאה תגיע מחוסר הגבלה, וכתוצאה מהשכנוע העצמי העמוק הזה, גם תגענה תוצאות. כלומר, כמו שבדיאטה מאמינים שכשאוכלים פחות מרזים, כך אפשר להאמין שכשאוכלים מה שרוצים בלי הגבלה ומקשיבים להנאות הגוף, מרזים. (כמובן בהנחה שיש תשתית רגשית נכונה) אבל זה הקטע, דיאטות לא עובדות. ולכן גם זה לא יעבוד. לכן אני חוזרת להשערה הראשונית שצריכה להיות פה קבלה עצמית. שזה מוזר, כי בתחומים אחרים שהם לא הרזייה כן אפשר לפעול לפי מערכת כללים וכלים ולהצליח, אפילו אם אין קבלה עצמית מוחלטת. אצלי זה מתבטא בעיקר שבתחומים שחזקים אצלי באופן טבעי ואולי פה קבור הכלב, באמונה העצמית שאני טובה בזה ושאני אצליח. (אפילו שההישג מגדיר אותי, כלומר אין קבלה עצמית מוחלטת). בתחומים שפחות חזקים אצלי באופן טבעי לא הצלחתי ליצור שינוי, או הצלחתי אבל לא כפי שרציתי. לגבי השאלה האחרונה על מושג החופש, למען האמת, כרגע, אין לי מושג. מבולבלת ומהורהרת...