מניקה ולא מרזה

שלום רב, אני מניקה הנקה מלאה כבר כ-5 חודשים, אוכלת 1800-2200 קלוריות, יוצאת להליכות של 30 דקות 4-5 פעמים בשבוע, עושה אימון אירובי פעם בשבוע... ועדיין לא יורדת במשקל. לאחר בדיקות דם- הכל תקין, פרט לעלייה באנזימי כבד. מה עוד אוכל לעשות? האם ייתכן שלא ארד כל עוד אני מניקה?

ערב טוב למניקה היקרה במשך 9 חודשים קידש גופך את החיים ויצר את הפלא המבורך שבחיקך. מאז, הוא ממשיך לקדש את החיים ומנהל מפעל יצור מורכב להזנה המושלמת של העולל. רק על זה, מגיע לו קצת יותר כבוד. הכבוד שעליו אני מדברת אינו בבחינת מחיאות כפיים אלא יותר כבוד מתוך צניעות כלפי חוכמתו ויכולותיו של גופך. אם גופך יודע לייצר ולשמר חיים, האמיני לי הוא יודע גם לספור את הקלוריות שאת צריכה ואלה שאת מספקת, באופן הרבה יותר מדויק ונכון ממך וממני. אחד הדברים הטובים ביותר שתוכלי לעשות למען עצמך היא לשנות גישה ובמקום "לדעת טוב יותר מגופך" מה, מתי וכמה הוא צריך, לתת לו להנחות אותך. בדיוק בשביל זה הוא מכיל בתוכו מערכת נפלאה ומדדויקת של רעב ושובע. נשים הקשובות לצורכיהן האמיתיים (פיזיים ורגשיים)מרזות במהלך הריונות (גם אם עולות את משקל ההריון) ובמהלך הנקה. הנקה אינה מחסום להרזיה. מה שאפשרי שקורה לך הוא שצורת הגוף טרם חזרה לסטטוס הרגיל שלה ואת מזהה זאת בטעות כהעדר הרזיה או שאת צורכת מעבר למה שגופך צריך. ככה זה עם דיאטות, הן מבוססות על נוסחאות סטטיסטיות ואינן יכולות להיות מדויקות לסיפוק צרכים ברגע נתון כפי שמתווה לנו מנגנון הרעב-שובע. מאחלת לך הנאה גדולה באמהותך החדשה או המתחדשת כמו גם סבלנות וקשר חם ומכבד עם גופך. שלך לאה פינטו

ערב טוב, עכשיו אני מרגישה קצת מגוחכת, אבל אני מודה שלפני שהעליתי את שאלתי על הכתב, רק ריפרפתי על משנתכן בהנחה שאני פחות או יותר "קלטתי את הפרנציפ" של ה-אין דיאטה הזה. ואח"כ כשעברתי על תשובותיכן לשואלות, חיכיתי לנזיפה על כך שאני נוקטת בגישה של דיאטה. הרגשתי פתאום אשמה ובושה על שאלתי השיטחית. עד שקיבלתי תשובה. מוזר לתאר חוויה כה רגשית ופיזית כאחד שעולה בעקבות תשובה בפורום באינטרנט, אבל ברגע שקראתי את מילותייך, התמלאתי בחום. היתה בתשובתך עדינות וחמלה כלפיי ועל כך אני מודה לך עד מאוד. בד"כ כלל אני סקפטית ביותר לכל הממבו ג'מבו ניו-אייג' וכד', אבל המילים הכ"כ כנות וחמות הצליחו להמיס את הגנותיי. מה גם שמיותר לציין שבאתי ממקום שבאמת מבקש עזרה, כנראה מעבר לקטנוניות של ה"15-קילו-עודף-כבר-יותר-מידי-זמן-מה-אני-עושה-לא-נכון". ניסיתי לעלות על המשפט המדוייק שנגע בי, אבל זו כנראה לא מילה אלא הגישה. אני באמת הפלתי על גופי האומלל ועל נפשי העייפה משטר עשה זאת בעצמך חמור סבר וכל יום הוספתי עוד מגבלה ועוד משוכה. כי ככה אני מכירה, כי ככה אומר הרופא, כי ככה כתוב בספר. ועובדה, זה לא עובד והתסכול גואה. זו באמת אמהותי הראשונה וכל יום אני לומדת משהו חדש עליי, עליה. ממילותיך הספורות, זעקו אלי תובנות עצומות! הריון, לידה והנקה הם חוויות שלא ניתן להשוות לשום אירוע אחר שמתרחש בגופי אז אינני יכולה להכיל את החוקים הרגילים והאגואיסטים של דיאטה על המצב החדש. כל עוד אני מניקה, גופי בעצם מחובר לגופה הרך ולהיפך. לכן באיזשהו מקום אני צריכה לצאת מעורי ולחשוב בשתיים. בעצם, כל נסיון שלי להגדיר את גופי כשמן או רזה מספיק לטעמי, ייחטא כרגע לתפקיד שהוא ממלא בחייה של בתי. באמת אם אני מנתחת לעומק, לכל פעולה שלי יש פידבק. כשאני רוצה רק לרדת במשקל וממעיטה במזון, אני עצבנית ועייפה וילדתי נפגעת מכך. כשאני יוצאת להליכה עם העגלה, שתינו מבסוטות. כשאני אוכלת אוכל מזין אני ממש יכולה להרגיש שאיכות החלב עולה וילדתי שבעה יותר. אני כנראה צריכה, אבל על אמת, לקבל את הסטטוס הייחודי בו נמצא גופי ולהגיב אליו בכבוד. תודה תודה תודה! האם יש פורום אישי יותר בו אפשר ללמוד ולהתנסות עוד בשיטת ההרזיה ללא דיאטה? אני מתגוררת בדרום. אשמח לתשובה. לילה טוב (בדיוק הילדה התעוררה ורוצה לאכול...).