היי

שלום. כבר מעל שנה שאני אוכלת ע"פ דיאטה מאד מאד בריאה, ללא סוכרים ועד לא מזמן גם ללא גלוטן. אני אוכלת טוב, ולא רעבה, אך איני מצליחה לרדת במשקל. הגובה שלי הוא 1.54 ואני שוקלת הכי הרבה ששקלתי בחיי- 60 קילו.אני בת 23. לפני השינוי התזונתי אכלתי ללא הכרה כולל כ- 10 פרוסות לחם ביום והרבה מאד מתוקים ושטויות. משקלי היה אז 58 ק"ג. כאמור מאז השינוי התזונתי רק עליתי כ 2 ק"ג. בנוסף, אני סובלת מ OCD ומהפרעת אישיות גבולית, ומטופלת ע"י כדורים פסיכיאטרים. הכדורים אינם מגבירים לי את התיאבון. הבטן שלי נפוחה בצורה חריגה מאד, וניסיתי טיפולים שונים, כגון טיפולים נטורפתיים בקנדידה, דיקור סיני ע"י רופא פנימי וכו'.אף אחד לא הצליח לפתור לי את הבעיה. אני אובדת עצות.. אשמח לעזרה תודה ש.

לי יש הרגשה שאת בולסת. את אוכלת יותר מדיי גם עם הדיאטה החדשה. לדעתי, את צריכה לסדר לך 2-3 ארוחות משביעות (בכמויות לא גדולות), ולדאוג שמערכת העיכול תהיה בהפסקה מארוחה לארוחה. אם את רעבה בין הארוחות, שתי מים, איכלי פרי, שתי קפה. אם את חשה רעבה אחרי ששבעת, אל תאכלי. כעבור כמחצית השעה מסיום הארוחה, תדעי אם את עדיין רעבה. אם את כבר לא רעבה, חכי לתחושת הרעב הבאה, ורק אז סדרי לך עוד ארוחה. וכ'ו. לדעתי, רק כך תצליחי. רק אם תוכלי לנהל את עצמך.

אלנה יקרה המלצותייך יוצרות מיקוד לא נכון. אני מניחה שזה מה שמתאים לך וזה אולי מה שעובד בשבילך, אך חשוב לי לציין שזוהי אינה רוח הגישה המובאת בפורום זה. איננו מעונינים להפוך את מנגנון הרעב-שובע לכלי דיאטטי שממקד אותנו באוכל ובאכילה. ניהול עצמי אינו ניהול אכילה. זהו מושג הרבה יותר רחב משמעותי בגישת ההרזיה ללא דיאטה. גישת ההרזיה ללא דיאטה רואה בהתנהגות (אכילה , במקרה זה) פועל יוצא של תפישה קוגניטיבית ולכן עבודת השינוי אינה בהתנהגות עצמה אלא במערכת התפישה / החשיבה / המיקוד ובעצם מערכת ההפעלה של האדם. ההתנהגות היא רק סימפטום. ממליצה לך בחום לקרוא יותר על מנת להבין את עומק הגישה. בברכת יום יפה שלך לאה פינטו

בואי נראה ,כשלא היית בדיאטה ואכלת בצורה חופשית היית במשקל מאוזן ובריא ועכשיו שאת מקפידה את במשקל יותר גבוה.. מה את לומדת מזה? ו... לא אני לא אומרת לך לחזור לאכול בצורה לא אחראית,זה משהו אחר לגמרה. זה עניין של אמונה ומיקוד של תשומת לב. בברכה בלה