אכילה קשובה לגוף

באם אהיה קשובה לצורכי גופי ואוכל רק כשאני חשה איתותי רעב- תוך כמה זמן או מה הזמן המשוער, שהגוף יתחיל להשתמש במאגרים שלו, ויתחיל להשיל מעצמו את השומנים העודפים?

אלנה יקרה, צהריים טובים המניע לשאלותייך ברור ומובן. מתוקף היותך מכווננת מטרה. הענין הוא ששאלות מסוג זה, מעידות על גישתך המכאנית לגופך מצד אחד. ומצד שני, מעידות על חוסר הבנה של התהליך הפיזיולוגי וגם של תהליך הרזיה ליצירת שינוי קבוע. (לא סתם שינוי, לא שינוי לפרק זמן קצר אלא לטווח ארוך). על כן, אני מוצאת לנכון להשיב לך באופן הבא. ראשית, הגוף משתמש במאגריו המיותרים מהרגע הראשון בו תתני לו הזדמנות. להיות קשובה לצורכי גופך, משמעו בהיבט התזונתי (כיוון שלגוף יש עוד צרכים) לספק לו מזון כאשר הוא מאותת רעב, לדוגמא. ומהי משמעותו של איתות זה מגופך? לאחר שהגוף ניצל את האנרגיה ורכיבי התזונה מהאכילה האחרונה ולאחר שהשתמש במאגריו בהתאם לצורכי הרגע.....רק לאחר מכן, במידה וחסר לו משהו הוא יסגנל לך איתות של רעב ובד"כ גם רעב למשהו מאד מסוים (אשר מכיל את שחסר לו). עד כאן בקצרה לסוגיה זו. אם תרצי, ארחיב. בנוסף, יש לקת בחשבון שאנו, בני האדם איננו מכונות חשמליות, אנו יצורים מורכבים יותר ויש לנו מגווון של צרכים פיזיים ויש לנו גם צרכים רגשיים. השמנה מתפתחת על רקע של: בלבול בין צרכים פיזיים שונים ו/או סיפוק צרכים רגשיים באמצעות מה שאמור לספק צרכים פיזיים. כך שכל נושא ה"הקשבה לצורכי הגוף" אינו תמיד פשוט וברור מאליו, אם כי אמור להיות. תהליך הרזיה ליצירת שינוי משמעותי וקבוע, דורש הרבה יותר מטכניקה תזונתית ודורש שינוי גישה מקצה לקצה. מקווה שכעת ברור יותר ובכל מקרה, אני כאן לכל שאלה. בברכת שבת שלם שלך לאה פינטו

אשמח אם תגידי לי מה זה אומר לתת לגוף את מה שהוא רוצה או מאותת? אני מודעת מאוד-מאוד לעצמי, ולכן אני נשמעת לך מכאנית. אבל אודה לך מאוד, אם תתייחסי לתגובתי הקודמת וגם תעזרי לי ללמוד את שיטתכן. כמו כן אשמח לקרוא על כך, במאמרים ובספרים.