שאלה

לאה שלום, כתגובה לאחת הכותבות האחרונות כתבת: תשאלי את עצמך מה משרתת ההתעסקות הזאת? בגוף ראשון: מה יקרה אם אני לא אתרכז בענייני המשקל והאוכל? אז נגיד היפוטטית אני לא מתעסקת עם זה בכלל. נגיד שאני לא יכולה טכנית לחשוב את המחשבות האלה בראש... זה כאילו ממרכז את כל הבעיות שלי לבעייה אחת שאני יכולה לטפל בה. במקום להתעסק בהמון בעיות שלא בא לי "לחפור" יש משהו אחד... אז אולי אפשר להגיד יאללה בוא נטפל בבעיות ה"אמיתיות" אבל לא בא לי לטפל בהן כי אז אני מתמקדת בחסר, ברע זה "מוריד" אותי . אפשר להסתכל גם על זה: למה זה מוריד אותי במקום להצמיח אותי? הרי אני מקבלת הבנות חדשות... פשוט לא בא לי להתעסק... לא בא לי להתעסק עם כל זה בכלל. אשמח מאוד לתגובתך

שלום לך כיוון שבחרת לדבר בגוף ראשון, אמען את תשובתי אלייך לצורך הדיאלוג. אין לקחת באופן אישי כיוון שאינני מכירה אותך ואינני כאן כדי לשפוט אותך. התמקדי במהות הענין. אם אני מבינה אותך נכון, מה שאת מעלה בפוסט הזה זה מצב בו, את יוצרת בעיה שלא קיימת כדי שתסיח את דעתך מהסוגיות המשמעותיות בחייך. הבנתי? לא הבנתי? מחקרים שנעשו בקרב מדיאטים ובחנו מאפיינים שונים, בנסיון להגדיר את מקומה של הדיאטה בחייהם של אלה, ובעצם להבין מדוע אנשים ממשיכים לעשות עוד ממה שלא עובד בשבילם באמת, העלו ממצא מעניין וראוי לתשומת לב. הדיאטה = מערכת חוקים של שחור-לבן, רשימה ברורה של "עשה ולא תעשה" יוצרת מסגרת של שליטה עבור המדיאט. אם אינני שולטת במה שקורה בחיי, אני מארגנת לי מסגרת מלאכותית בתחום אחר לגמרי, שתתן לי את התחושה של (הכאילו) שולטת. אז ראשית, יש להכיר בכך שזה מה שאת עושה. במקום לחוות את החיים עצמם, ללמוד להתמודד עם החוויות והרגשות שלך באופן יעיל, את בוחרת לזנוח את צמיחתך והתפתחותך כאדם לטובת אשליה. ללמוד להתמודד באופן יעיל עם נסיבות החיים והעולם הרגשי שלנו אינו אומר בהכרח "לחפור". אני, באופן אישי, נרתעת מחפירות (אם כי מעריכה מאד ארכיאולוגים:-)). לא כל אדם רזה שיודע להתנהל באופן יעיל עם העולם הפנימי שלו עסוק ב"חפירות" אך הוא בהחלט למד לא להיות מבוהל מחויותיו הרגשיות עד צורך לייצר עולם מקביל של בעיות על מנת לברוח. מה שחשוב להבין זה שאנו עושים עוול כפול לעצמנו: מצד אחד, לא פותרים באמת סוגיות משמעותיות, כך שהן נשארות איתנו כמשא. מצד שני, הפכנו את הבעיה שיצרנו למציאות כך שהעמסנו את המשא הזה עוד יותר. עייפות החומר ניכרת לאורך השנים, פיזית, מנטלית ורגשית. זוהי תגובתי ואשמח לתגובתך שלך. בברכת יום נפלא שלך לאה פינטו