לבלה

הי בלה, ראיתי שהגבת בקשר לקישור שנתנו כאן ל thintuition. ראיתי גם אני את כל הסרטונים (ובהזדמנות זאת תודה למיסטר איקס ששלח) ורציתי לשאול עד כמה זה עולה בקנה אחד עם הגישה שלכן. הסרטונים מראים דרך שאמנם לא קוראת לעצמה דיאטה, אבל לדעתי היא דיאטה לכל דבר. מדובר על תורת אכילה, ששני מוטיבים מרכזיים בה הם: האחד - לאכול אך ורק כשרעבים, אבל ממש רעבים (עד כדי כך שאתה יודע בדיוק בדיוק מה אתה רוצה, אחרת לגישתם אתה כנראה לא מספיק רעב) והשני להפסיק בדיוק בנקודה בה לא רעבים יותר, והמשמעות היא בין שישה לשמונה ביסים! (ברצינות!!!). האמת שבשלב הזה הפסקתי לצפות כי הרגשתי שמדובר בדיאטה לכל דבר. אמנם "מותר" לאכול כל דבר שעולה על דעתך, אבל "מותר" כל כך מעט אוכל, שמובן לכל בר דעת שזה יוביל להרזיה.הם לעולם לא יגידו לך מה לאכול, אבל יגידו גם יגידו כמה לאכול! בכלל, כל ההתעסקות במותר ואסור מזכירה לי דיאטה. כל ההתעסקות היא מכנית לחלוטין, לאכול מתוך רעב ולהפסיק כשהרעב פוסק. במה זה שונה מדיאטה? מעניין אותי לשמוע מה דעתך. תודה מראש

מיטל שלום האמת לא ממש התעמקתי בסרטונים האלו ולא היה לי זמן לראות במה מדובר. בעקר אהבתי את השם - שילוב מקסים בין אנטואציה ורזון. כך שאני לא באמת יודעת האם זו אכן גישת הנון דיאט או סתם דיאטה בתחפושת. תודה על הסבת תשומת לב שלי.

אצלי לגמרי לא היה את הרושם שתיארת פה, ואני מאמין שזה בגלל שאני מבין וחי את הגישה הזו ואת עדיין לא (אני מניח שלא, לפי התגובה). הם מחלקים לאנשים את 10 השלבים שלפיהם הרעיון עצמו עובד ובכל שלב את יכולה להתחיל לראות (או להרגיש) שמה שידעת עד היום זה להיות במלחמה עם עצמך, ולכן השמנת ולא רזית אף פעם. הם לא אומרים "תאכל רק כשאתה רעב, ותפסיק ברגע שסיפקת את עצמך". זו רק התמצית, וחלק מהעיקר - ולא העיקר עצמו שבא לבד. אז... אני ממליץ לך לצפות בוידאו שוב עם יותר פתיחות ויש מצב שדעתך תשתנה בהמשך : ) ועוד דבר - כשאת רעבה (לא רעבה ברמה שכבר לא משנה מה תאכלי זה יתאים - העיקר אוכל!) את מסוגלת להיות החלטית מספיק כדי להבין מה ישביע אותך יותר, והבחירה הזו תהיה הכי נכונה לאותו רגע. כשהאוכלים סתם, בעצם לא אוכלים ממש ונהנים מהטעם. כמו כן, גם האנשים שאוכלים מלא ממתקים, ולמרות שהם לא רעבים וגם הממתקים כבר לא טעימים, הם עדיין ממשיכים לאכול אותם. למה? כי זו אכילה רגשית לחלוטין. כשאת רעבה באמת, הארוחה שלך תביא לך סיפוק כמו שתיית מים בעת צמא. כשאנו צמאים, המים מרגישים הכי טעימים מכל מיץ כזה או אחר שנמצא, והופך להיות חסר טעם אחרי שסיפקנו את ההרגשה הזו, מסכימה? בדיוק ככה זה עובד עם האוכל - את אוכל כשזה מרגיש טעים, וכשתהיי שבעה מספיק, את בעצמך תרגישי שכבר אין לזה שום טעם (כמו גם טעם בלאכול סתם), וזה הרגע שבו את יכולה להניח את הכלים ולקום מהשולחן עד לארוחה הבאה. בהצלחה רבה שיהיה לך: )

ראשית אני מודה לך מאוד על ההתייחסות. אני באמת אצפה שוב בסרטים, כנראה שלא נתתי לזה את מלוא תשומת הלב. בכל מקרה, ראיתי באחד הסרטונים שאחד המשתתפים שאל מה לעשות כשהוא רעב ולא מצליח להחליט מה בא לו. התשובה שנתנה לו הייתה שאם הוא לא מצליח להחליט סימן שהוא לא מספיק רעב. והמנחה הוסיף "כשאתה ממש ממש רעב אתה יודע בדיוק מה בא לך" כך שהבנתי שההמלצה היא לאכול רק כשאתה ממש ממש רעב. הדבר השני שהפריע לי היה באפיזודה מסויימת, שם דיברו על מתי להפסיק לאכול. באופן כללי הרעיון של "להפסיק לאכול כשכבר לא מרגישים רעב" הוא נכון והגיוני בעיני, אבל תוך כדי שהמנחה דיבר על כך, הופיעה כתובית למטה שם נאמר: "שובע מגיע אחרי בין 6 ל 8 ביסים בממוצע.." וזה כבר נראה לי ממש טכני והזכיר לי דיאטה. באופן כללי הרגשתי שהמנחה מנסה למכור להם שמדובר במשהו שהוא לא דיאטה, אבל בסך הכל מדובר בסט של כללים וחוקים שמזכירים מאוד דיאטה. מסוג שונה אומנם.. אבל עדיין דיאטה.