לבלה

יש לי בעיה דומה אומנם אני לא אוהבת לכנות את זה בעיה, אבל בכל זאת. אני מרגישה לפעמים ששום דבר לא עוזר לי להרגיש סיפוק ובסופו של דבר שובע יחדיו. למשל בשבוע האחרון אני נורא הסתפקתי בארוחות רגילות ולא היה לי שום חשק למתוק קצת, ואז לקראת סופ"ש אני דיי לא הרגשתי שמשהו מלבד עוגה או קרואסון או צלחת של דגני בוקר וכאלה יכולים לעזור לי יותר. אני נורא נורא מקפידה להקשיב לעצמי בין כל ביס וביס, ובהחלט לא הרגשתי סיפוק ולקחתי עוד חתיכה מזה ומזה ושוב חיכיתי עם עצמי, נתתי זמן לעצמי, חצי שעה, שעה ועדיין, בטן מקרקרת, ניגשת שוב למבטח, שום דבר לא קורץ לי - אני פשוט לא רוצה את הדג או הסלט או הגבינה, כלום! אני פותחת את הקופסא עם הוופל או לוקחת כוס גלידה ופתאום אני מרגישה כמה זה נכון וכמה זה מספק אותי לחלוטין! זה קצת מבלבל אותי לפי הגישה, כי אתן מציינות שנישנוש או צורך במתוק הוא דבר שלא ממלא צורך אמיתי אלא רגשי ואז אני לא יודעת מה לעשות כשאני במצב ששום דבר אחר לא עוזר ואני באמת, עם כנות מוחלטת - לא מרגישה ששום דבר אחר מספק או מרגיש לי טוב.

אני מקווה שאוכל לקבל מענה על כך מבלה/לאה : ) אני מאוד מבין את הרעיון של הגישה הזו אבל יש לי שאלה שמעניינת אותי לצד אותו הרעיון רק בעניין אחר. נגיד שאני מרגיש רעב, אבל במקום ארוחה של בשר, ירקות וכאלה דברים, אני לוקח מה שאני אוהב , אוכל עד שאני משביע ולא מעבר. האם עדיין יש סיכוי שאני מקבל הזדמנות לרזות או שאני לגמרי הולך בכיוון ההפוך? תודה רבה לתגובות מראש!

רוני וסופי שלום רב, אתם עושים את הגישה לבד ויש בזה סכנה של ללכת לאיבוד, קצת כמו להסתובב בגונגל בלי מדריך וגם בלי מפה רק עם מידע כללי וחלקי שאוספים ברשת. במצבים פשוטים בהם הכל ברור, יש שביל אחד, אין קשיים מיוחדים ,רוב הסיכויים שתצליחו אם אתם מוכשרים מאד .הבעיה היא שלפעמים יש אתגרים , קשיים ,אי הבנות , שבילים שנראים בדיוק אותו דבר וקל מאד לטעות בהם. לא סתם לוקחים מדריך לדברים כאלו, לא סתם לוקחים מפות . מדריך ומפה טובים חוסכים המון זמן והמון טעויות. כבר אמר אדם חכם מאד - המידע היקר ביותר הוא מידע מוטעה. אחד הצמתים הכי משמעותיים בגישת ההרזיה ללא דיאטה היא לימוד של תחושות המדווחות על רעב ודרך נכונה להבדיל בינהם. אתם מניחים שאתם יודעים להבדיל בין רעב רגשי/חברתי/ביולוגי, אתם מניחים שאתם מתנהלים נכון את המידע הזה כי זה נראה לכם מדויק אבל על פי מה שאתם מתארים אתם טועים, פניתם בשביל הלא נכון. לדוגמא, סופי את מתארת רעב רגשי קלאסי - תחושה של חוסר שקט אשר נרגעת לגמרה כשמקבלים מזון כמו גלידה. בגישה שלנו לא יגידו לך אל תאכלי את הגלידה אבל כן ילמדו אותך איך להתמודד נכון עם התחושה. כי כשיש לך תחושה כמו שאת מתארת זו הזדמנות נהדרת לעשות עם עצמך עבודת עומק ולרפא את האכלן הרגשי, לתת לו מענה הולם והוא יותר לא יטריד אותך . כדי לעשות את זה נכון חשוב ללמוד הרבה כילים שהם מעבר לאפשרויות של הפורום. ולרונן - אנשים רזים טבעי אוכלים כל הזמן מה שהם אוהבים ונשארים רזים. כך שאם אתה אוכל מתוך הקשבה נכונה לגוף שלך אתה בכיוון. ושוב אומר שדרך הארוכה ביותר היא דרך של קיצורים,מידע חלקי וחפיף. בדרך הזאת הולכים המון פעמים לאיבוד ומפספסים את ההזדמנות . תארו לכם שהלכתם בגונגל לבד בלי מדריך ומפה לקחתם את הפנייה הלא נכונה , הסתבכתם, הלכתם לאיבוד, סבלתם ולבסוף אחרי שנחלצתם אולי פספסת את הגונגל ואת ההנאה הכרוכה בטיול שבו,אולי זה יצר לכם טראומה, אולי אתם לא מבינים מה אנשים שטילו בו בצורה נכונה כל כך מתלהבים ומן הסתם כבר לא תתנו לעצמכם עוד הזדמנות לטייל שם שוב. אז אני ממליצה לעשות את התהליך הזה בצורה נכונה ומדויקת, להבין שאתגר האכילה הוא אתגר מורכב הדורש השקעה של אנרגיה מכל מיני סוגים ולהשקיע בבריאות שלכם לפחות ברכישת המפה הנכונה כי זו השקעה מאד משתלמת. המון הצלחה, בלה