חדשה בשיטה - זקוקה להכוונה

היי בלה ולאה, אני בחורה בת 22. בעברי הצעיר (גיל 16) עשיתי דיאטה ש"הצליחה", ירדתי 13 ק"ג, שמרתי על הירידה במשך כמה שנים, אבל כמובן שבסוף הכל עלה בחזרה... בשנה שחלפה, ניסיתי שלוש שיטות דיאטה שונות ושמתי לב (כמובן) שמדיאטה לדיאטה אני רק יוצאת חבולה יותר נפשית (האמון שלי בעצמי נפגע מאוד ורגשות האשמה והביקורת העצמית רק התגברו)- שלא לדבר על חמשת הקילוגרמים העודפים ש"הרווחתי", מכל ההתעללות הזו שהעברתי את הגוף שלי (רק אציין שאלו לא היו דיאטות כאסח, אלא כאלו שנחשבות ל"שפויות" ו"מבוקרות"). בכל מקרה, לפני כחודשיים - עת החלטתי להפסיק עם הדיאטה האחרונה שעשיתי - הבנתי שמשהו פה ממש לא עובד בשבילי ושאני צריכה לעשות שינוי מהותי, כזה שבו אלמד לרפא את הגוף והנפש ולהירגע מהטירוף והעיסוק האובססיבי באכילה. עשיתי חושבים עם עצמי ונזכרתי שהתקופה הרזה ביותר, שבה גם הרגשתי הכי בנוח בתוך הגוף שלי, היתה תקופה נטולת דיאטה, מלאה באושר ואכילה טבעית (כנראה מפני שלא הופעל עלי שום לחץ אז, משום גורם). הבנתי שאני צריכה לחזור לשם, התחלתי לעבוד על זה ואז חקרתי קצת באינטרנט וגיליתי את שיטת ההרזייה ללא דיאטה - מה שכמובן רק ביסס אצלי את החשד שבאופן אינטואטיבי לחלוטין - צדקתי במאה אחוז. מאז אני מנסה להרגיע את הראש שלי מעיסוק אובססיבי באוכל וללמוד מתי הגוף באמת רעב ומתי לא, אבל (ויש אבל גדול) - קשה לי מאוד. נראה לי שאני עדיין חושבת בשיטת "אסור" ו"מותר", עדיין מעבירה ביקורת על עצמי, עדיין רוצה בעמקי נשמתי לרזות 20 ק"ג ובעיקר - הרבה מבולבלת. בימים האחרונים מצאתי עצמי אוכלת הרבה מזונות מעובדים - וגם הרבה מעבר לתחושת הרעב ושוב נכנסתי לסחרור שאני לא מצליחה לצאת ממנו. שאלתי היא האם יש לכן איזשהו טיפ התחלתי שיוכל לפחות לתת לי רמז או כיוון לאיך אפשר לרפא את הראש והמחשבות מחשיבה "דיאטטית"? אני מאוד רוצה לעזור לעצמי להירגע מזה ולאפשר שקט מחשבתי, כי כרגע אני עדיין חושבת כל הזמן על אוכל ועדיין מגלה שאני רעבה המון, מבלי שאני ממש יכולה להצביע על מתי הרעב הוא פיזי ומתי נפשי. שאלה נוספת שיש לי, היא לגבי ספורט. קראתי את המאמרים בפורום - אבל לא זכור לי שכתוב בהם משהו על פעילות גופנית.אני רוצה לעסוק בספורט, אבל שוב - לא בצורה אובססיבית ולא להרגיש שאני "מוכרחה" וחייבת, והייתי רוצה לדעת אם יש לכן איזה טיפ בקשר לפעילות גופנית. המון תודה, מצטערת על אורך ההודעה. ללי.

שלום ללי ראשית ברכותי, עברת את הצעד הראשון להרזיה ללא דיאטה. הצעד הכי חשוב בעיני - ויתור על דיאטה. כל עוד לא מוותרים על גישת הדיאטה אין אפשרות להיפתח לגישה שונה והפוכה לדיאטה. עכשיו את בשלב מספר שתים - עליך ללמוד איך לאכול באמת כמו רזה טבעי. אני ממליצה בחום רב לעשות את הלמידה בצורה מקצועית ומסודרת . לימוד הרזיה ללא דיאטה משול ללימוד כל מיומנות מורכבת אחרת ודורש אימון ותשומת לב. ממליצה לך מאד על ליווי אישי מקצועי. אנחנו פה לכל שאלה או בקשה, בברכה בלה

עניין הספורט. בכל זאת הייתי שמחה לדעת איך צריך לפעול בעניין הפעילות הגופנית לפי השיטה. תודה רבה שוב :)

ללי יקרה קיים פער גדול בין "לא לרצות בדיאטה" לבין "לחיות ללא דיאטה". ונדמה לי שזה בדיוק הפער שאותו את חווה כעת. ברמת ההגיון ועל פניו, קיימת ההבנה שדיאטה זו לא הדרך עבורך. אבל (וזה אבל יותר גדול משלך:)) אצלך בראש הגיון הדיאטה הרבה יותר מושרש וחזק. איך אני יודעת? מה שמנהל ומפעיל אותך הוא ללא ספק הדבר שאת תופשת כמיתי ונכון יותר. לא הייתי רוצה להשתמש במושגים כמו "לרפא את הראש..." כי מעבר לעובדה שאני לא רואה עצמי כמי שעוסקת בתחלואה, לא הייתי רוצה שאת תתפשי עצמך ככזו (ואפילו לא חלק קטן בך). מבחינתי, אין כאן שום דבר לרפא וגם לא לתקן, יש כאן משהו לגלות ולחשוף. המשהו הזה הוא חלק בך שיניע אותך באופן מרשים אל מטרתך מתוך מיקוד חדש. עבורי "הרזיה ללא דיאטה" איננה אכילה אינטואיטיבית בלבד, היא נשענת על הרבה יותר מזה. כל העיסוק והמיקוד שלך הוא עדין באוכל ובאכילה. וזהו הראש הדיאטטי, בין אם בחרת לעשות זאת בספירת קלוריות או באמצעות עימות חזיתי מול מנגנון הרעב-שובע. גם העיסוק והשאלה בנוגע לפעילות גופנית משקפת את אותו מקום בדיוק. זו הרי בדיוק הגישה הדיאטטית: תאכלו פחות והתעמלו יותר. לא?! אז באופן עקרוני אומר לך שכמו שאין שום הנחיה תזונתית , גם אין הנחיה לפעילות גופנית. גם האכילה וגם רמת הפעילות הן התנהגויות הנולדות מתוך ערך ותשתית תפישתית חדשה. ואם טרם ברור, אדגיש: כדי לרזות אין צורך בפעילות גופנית! (להוסיף עוד סימן קריאה, או שזה יספיק?). לפעילות גופנית יש אינסוף יתרונות, במחילה מכבודכם הורידו ממנה את האחריות להשמנה או להרזיה. ההמלצה שלי אלייך היא לכוון פחות החוצה ויותר פנימה. החלטות משמעותיות מתקבלות ברמת השיח הפנימי שלך ולא ברמת הצהרת כוונות והחלטות התנהגותיות. בברכת המשך יום יפה שלך לאה פינטו