מעל 250 ק"ג בערך

דיון מתוך פורום  הרזיה ללא דיאטה

29/03/2010 | 14:21 | מאת: מירי

יש לי אח ששוקל משקל כזה והוא כל הזמן ממשיך לעלות במשקל,אני מפחדת בשבילו שלא ימות. כל העליה במשקל היתחילה ממתי שאמא שלי ז"ל חלתה בסרטן,וכן יש לנו נטיה חזקה לעלות במשקל, במשפחה. הערנו לו אני וגיסי שזה לא בריא והוא צריך לרדת במשקל,הוא בחור יפה מאוד, הוא מהנהן לאות הזדהות או שותק, או אומר יהיה בסדר ןנוסע לחו"ל וחוזר שמן יותר. אני לא יודעת מה לעשות?,אחרי החג כי הוא מוזמן אלי ואל אחותי,אנו לא רוצות להעליב אותו, אנו נספר שחלמנו חלום שאמא שלי ז"ל מאוד דואגת לו. מה עושים אני לא רוצה שימות.

לקריאה נוספת והעמקה
29/03/2010 | 15:46 | מאת: בלה אגמון

שלום רב לך אני רואה שאת באמת דואגת לאחיך ואין ספק שהוא במצוקה גדולה. כנראה שיש קשר בין האובדן שלו לעליה במשקל. נראה שהדרך שלו להתמודד עם האבל זה להדחיק אותו על ידי אכילה. אני חושבת שזה נפלא שאתן מחפשות רעיונות שונים איך לעזור לו. יתכן שחלום שתספרו לו יזיז לו משהו כי נראה שהוא היה קשור מאד לאמא . אני מציע לכם לנסות לחשוב על דרכים יעילות נוספות שיכולות להשפיע עליו. למשל האם יש אדם שהוא מכבד ויקשיב לו ? חבר אולי, אולי קרוב משפחה, אולי רופא,לכל אדם יש כפתורים שאפשר ללחוץ עלהם על מנת לרתום אותו לשינוי התנהגות, נסו לחשוב מה הכפתורים של אח שלך. מה מניע אותו ? איך אפשר לעזור לו? משקל רב כל כך מצביע על צורך בתהליך שינוי עמוק שיתחיל מבפנים. אבל כל פרויקט הכי גדול מתחיל מדימיון ומאמונה שהוא אפשרי. אחיך זקוק לתמיכה ואמונה ששינוי אפשרי עבורו , אני חושבת שיש לו מזל גדול שיש לו אנשים שאוהבים אותו ודואגים לו. תמשיכו לעשות זאת. יש אין ספור דוגמאות לאנשים שהבריאו ממחלות קשות בהרבה פה בסופו של דבר מדובר על צורך לשנות התנהגות עומק והדבר אפשרי גם אם מאתגר. מאחלת לכם הרבה הצלחה, בלה

30/03/2010 | 01:46 | מאת: לאה פינטו

שלום מירי דאגתך נוגעת ללב ומובנת בהחלט. אני מקווה שברור לשתינו שאחיך אינו אדיש למצבו. אני מרשה לעצמי להמר על כך שהוא מודאג והיה רוצה אחרת, אלא שהוא אינו יודע כיצד. מירי, במקום לשים את דאגתך (כנה ככל שתהיה) במרכז, פני מקום לדאגתו שלו. צאי מנקודת הנחה שהוא רוצה בשינוי לא פחות ממך. אני מציעה לוותר על הדאגה לטובת פעולה מקדמת או לפחות לתת לדאגה להניע אותך, כאחות אוהבת, לרתימה יעילה יותר של אחיך. לטעמי, הדרך המידית היא להסכים בינך לבין עצמך שלאחיך יש קושי אמיתי והוא זקוק לעזרה (לא למישהו שיגיד לו "תעשה משהו" במקום בו הוא חש חסר אונים). לאחר שאת, עצמך, תקבלי זאת, שתפי אותו בהבנתך זו והציעי להיות לו לעזר. פתחי לו מרחב בטוח ונקי משיפוטיות לשתף אותך בקשייו הכנים (דיאטה זה דבר קשה לכשלעצמו, נסי לעזור לו למצוא את התהליך הנכון שיתמוך בו. לדבר על הרזיה עם אדם במשקל כזה, זה כמו לדבר עם עני מרוד על השקעה פיננסית לעתיד. נראה לי שאחיך זקוק כרגע להבנה שלך ולעזרה אמיתית, מישהו שיקשיב לו באמת ולא לעוד ועוד אנשים שיאמרו לו לעשות מה שהוא תופש כקשה במיוחד עבורו. את אוהבת את אחיך, היי שם בשבילו - בדרכו, לא בדרכך. שתפי אותו , מתוך אהבה וכבוד בדאגתך, אך הקשיבי לו באופן מתמסר. אפשרי לו לדעת שהוא חשוב, שקולו נשמע ושהקושי הדיאטטי הוא אינו רק שלו אלא של רבים אחרים. גישת ההרזיה ללא דיאטה היא בהחלט גישה שיכולה להיות מתאימה (אלא אם כן נדרש טיפול פסיכולוגי) כיוון ש: א. היא מכירה בכוחה של ההגבלה הדיאטטית ליצור אכילת יתר ב. היא אינה מתעלמת מההיבטים הרגשיים של האכילה ונותנת להם נפח משמעותי בתהליך מירי יקרה, כרגע, אחיך אינו מאמין ביכולתו ואולי גם אינו רואה ערך רגשי לשינוי, אפשר לעזור לו גם בזה. אך את צריכה להבין שכל פעם שמישהו אומר לו שהוא צריך לרדת במשקל הוא מפגיש את אחיך עם החולשות שלו ועם הכשלון שלו - זה לא יעיל ואף מקשה. קראי היטב את הפוסט שלי ומקווה שיהיה לך לעזר ויאיר את דרכך בדרך לליבו של אחיך. בברכת חג שמח שלך לאה פינטו

מנהל פורום הרזיה ללא דיאטה