לתת לגוף את מה שהוא מבקש

שלום כבר ידוע שחשוב לתת לגופנו מזון איכות ובריא, כמה שיותר קרוב לטבע ? וכמה שיותר קרוב למה שהוא צריך. לא פעם אמרתן שחלק מהקשבה זה לתת לגוף מזון איכותי ומזין (פרי יבש, וכד'). אני חושבת שעם הגיל, ככל שאנו מתבגרים זה הולך ומתבהר והגוף מיד משדר כשהוא מקבל משהו שלא טוב לו. ועדיין, עדיין כשהרעב מגיע יש לפעמים פנטזיות על איזה ג'אנק (לאפה פרגיות... עם הרבה חריף שעושה צרבת). אז נכון, אולי זה רעב רגשי, אז לא לוותר לו? איך אוכל לדעת מה באמת הגוף מבקש ? בלי לקבל צרבת...

שלום מירב המח שלנו מקשר רכיבים הנדרשים לו עם טעמים, מרקמים ואפילו ריחות וטמפרטורה. כשאת חווה צורך במשהו מלוח / חמוץ / מתוק או חם/קר או פריך / רך, את יוצרת גם קישור למזון או מאכל. ההגדרות שאת מביאה ל"בריא" "ג'אנק" וההקשרים ל"קרוב לטבע" (ואגב, גם ציאניד מאד קרוב לטבע), "מזון איכותי" וכ"ו - אלה כבר פרדיגמות, הנחות יסוד המבוססות על ידע חיצוני ולא מודעות פנימה. אחד העקרונות החשובים בגישת ההרזיה ללא דיאטה, היא לוותר על הקטגוריזציה של מזונות ל"טובים ורעים". בריאות היא פונקציה של מידתיות ואיזון בהיבטים שונים של אורח חיינו.. אין מזון שיהפוך אותך לבריאה כמו שאין מזון שיהפוך אותך לחולה. ברגע ש"תניחי" את כלל המזונות על אותו מדף, שווי ערך, תאפשרי לעצמך חופש בחירה מלא, הבחירה שלך תהפוך יותר ויותר אותנטית ואיכותית ככל שתרגילי את עצמך לבחור על בסיס מה שב-א-מ-ת מרגיש לך הדבר הנכון ולא מה "צריך" ומה שאולי "כדאי". אם יש לך פנטזיות על אוכל, זה רק בגלל שהוא עדיין מקבל את המקום הלא נכון בתודעתך. אוכל לא צריך להיות פנטזיה. אוכל הוא רק אוכל. את הכח את מעניקה לו מעצם ההתעסקות והדוקטורט שאת מקדישה לו. תהליך הרזיה ללא דיאטה אינו מתממש מתפישה של ויתור אלא ממרחב של בחירה. ברגע שאת לא מרשה לעצמך לבחור דברים מסוימים, את מתחילה לוותר ובו בעת מתנגדת לעצמך. כדי לדעת מה באמת נכון לך, כדי לקבל את המסר מגופך, עלייך לנקות את ראשך ולכבות את השיחות האינטלקטואליות לטובת ההרגשה, המתהווה במרחב של חופש בחירה בו הכל , ה-כ-ל, מותר, ההרגשה שלאט ובטוח, תתורגם במוחך למילים הנכונות. מירב יקרה, המעבר מהמח הרציונלי "שיודע הכל" אל החוויה האותנטית ובעצם המעבר מהאכילה המחושבת לאכילה אינטואיטיבית הוא תהליך למידה בפני עצמו ודורש אימון. להתאמן על פחות לחשוב ויותר להרגיש. בברכת ליל מנוחה שלך לאה פינטו

תודה לאה על התשובה המורחבת,אני מסכימה עם מה שנאמר וודאי שמרחב הבחירה הוא נפלא. אבל רוצה להרחיב את השאלה , אם יש מזון שטעמו טעים מאוד בפה בזמן האכילה אבל לא ממש מתיישב נוח בבטן אחר כך ? אם אני רעבה וחופש הבחירה מאפשר לי להחליט לאכול לדוגמא מנה הגונה טעימה ומענגת של המבורגר עסיסי עם צ'יפס מטוגן והרבה רטבים מסביב כי זה מה שב-א-מ-ת מתחשק לי ולא אבחר במנה "בריאה" כמו סלט גדול ומרק נניח (פרדיגמות או לא, אנחנו יודעים שזה יישב הרבה יותר טוב במערכת העיכול..) במילים אחרת - חוש הטעם מבקש משהו אחד והרציונל יודע שעדיף משהו אחר לטובת הגוף. ועם זה איך מתמודדים ? מקווה שהסברתי את השאלה יותר טוב. תודה ,