בהמשך לתגובה של בלה
דיון מתוך פורום הרזיה ללא דיאטה
את שמה בכותרות תיאור של בעיה ומתארת אותה כממש ממש גדולה, על זה אני רוצה להאיר ולהעיר לך שרק אנחנו קובעים באיזה גודל הבעיה שלנו. אם תראי אותה כגדולה היא תיהיי ממש ממש גדולה, ואפה את מול הבעיה הממש ממש גדולה? מן הסתם עמודת קטנה וחסרת אונים. נסי לראות איך את יכולה לראות את המציאות של החיים שלך לא כבעיה ממש ממש גדולה אלא כאתגר מרתק שאת בוחרת להתמודד איתו. נראה שעמידה באתגרים לא זרה לך (ספורט תחרותי הוא מאד מאתגר), אז נסי לגייס את החלקים המתמודדים שלך ותראי איך את מארגנת את החיים שלך עכשיו עם מציאות חדשה בה את לומדת ,עובדת ועסוקה -זה לא בלתי אפשרי זה פשוט דורש קבלת החלטות שונה ממציאות בה חייך היו פחות תובעניים. . הענה כאן: אז ככה תאמת אני רואה את זה כפחות בעיה גדולה.. אבל החברים וההורים שרק מעירים לי על זה כל הזמן.. רואים את זה כבעיה ממש גדולה. החטלתי שאני פשוט פעמיים בשבוע אעשה ספורט.. כי אין לי זמן מעבר. אבל לי זה לא מספיק. אני רגילה לעשות כ"כ הרבה כושר. מהבוקר עד הערב ולהתאמן רק לתחרויות שהגוף שלי רגיל לשרוף יותר.. ואני ממש לא רוצה לעשות דיאטה. לכן פניתי אליכם לפורום
לי שלום רב, זה שאת לא רוצה לעשות דיאטה זה מאד חשוב, זה מראה שאת מבינה שדיאטה רק תזיק לך. אני רואה שהסביבה הקרובה שלך קצת מציקה לך ונראה שחשוב שתבני לעצמך גבולות פנימיים וחיצוניים מולם. בגבולות הפנימיים את תלמדי לכבד יותר את התפיסה שלך מול עצמך ופחות לשים לב למה שהם אומרים,בגבולות החיצוניים את תלמדי להודות להם על דאגתם ולהעביר מסר שאת בוחרת כרגע את הבחירות שהכי מתאימות לך לעכשיו. אני הייתי בודקתגם מה קרה לתזונה שלך בעקבות העומס האדיר שנוצר לך והאם התווספה לצורת אכילה שלך אכילה רגשית או אכילה חברתית. בברכה, בלה
מנהל פורום הרזיה ללא דיאטה
