שלום

שלום לאה. נראה לי שלאכול בהתאם לצורכי הגוף זה לאכול ממש קצת, כי הגוף דורש ממש קצת אוכל,נכון?אפילו כל הרזים האלה שאומרים שאוכלים אמון ולא משמינים הם בעצם אוכלים לא הרבה.יש לי חברה שמנה היא מסוגלת לאכול מגש של סלט שמספיק ל 10 איש-ממש ככה,לעומת רזה שאוכלת חצי שווארמה וזה מספק אותה. ובככל תחושה של בטן ריקה היא יותר נעימה מתחושה כבדה אחרי צריכת כמות גדולה של אוכל. נכון,לאה? בקיצור לא צריך לאף אחד לאכול הרבה,נכון לאה?

שלום מירי הגוף זקוק למעט חומר (מזון), הנשמה (עולם הרגש) זקוקה להמון תשומת לב. קוראת את שכתבת ומסכימה עם כל מסקנה שאליה הגעת. ישנה חשיבה שמנה שגורסת כי אנשים רזים ניחנו בתכונה אלוהית מופלאה ויחודית שמאפשרת להם לטחון כאילו אין מחר ועדיין להשאר רזים. אין כל אמת בהנחה הזו (ישנו אחוז זניח באוכלוסיה הסובל מהיפר - מטבוליזם ונשאר כחוש. לא סתם רזה אלא מדובר ברון בעייתי, אך אלה הם מתי מעט). אנשים רזים הם אנשים שמשתמשים במזון בעיקר לצורכי הזנה ובה-נ-א-ה. ואכן, הכמויות הנצרכות הן קטנות יחסית. כמי שחיה שנים בדיאטות וכמובן גם השמינה מהן פעם אחר פעם (כדיאטנית, זה מתסכל פי כמה), אני יכולה לספר לך שכשהיה מדובר בפלאפל למשל, היה תמיד ברור לי שאוכלים מנה שלמה. עם תהליך השינוי שעברתי, גיליתי שהגוף שלי חש אי נוחות רבה לאחר חצי מנה בלבד. כך שאני מאוד מזדהה עם סיפור הרזה והשווארמה. אנשים משמינים כי הם אוכלים הרבה הרבה מעבר למה שנדרש להם באמת. ובזה אין חדש. החידוש בגישת ההרזיה ללא דיאטה, הוא הדרך אל השינוי שאינה עוברת דרך המיקוד באוכל אלא דרך המיקוד בחיבור לעצמנו: לגופנו, לרגשותנו, לעולם החשיבה והאמונות שלנו. המטרה בגישת ההרזיה ללא דיאטה היא להיות אנשים רזים ולא להשאר שמנים עם גוף רזה לפרקים. תודה לך על הפוסט מירי והמשך יום יפה שלך לאה פינטו

היי לאה. אני מאוד מסכימה עם הנאמר בהודעה זו אך התעוררה אצלי שאלה: קצת והרבה... מושגים מאוד יחסיים.. תלוי במי מדובר.. אם מדובר באדם מלא, נניח עודף של 20 ק"ג ומעלה- גופו ירצה יותר מאדם שיש לו 5 ק"ג מיותרים לא כך? סביר להניח שככל שתתרחש ירידה במשקל, כך נצטרך פחות.. לא? אשמח להבהרה..