בתי הקטנה

לאה תודה על תגובתך האחרונה ורציתי לשתף אותך בקשר למשהו ש"מנהל אותי" בעניין בתי הקטנה. הורי כל הזמן לוחצים עלי לקחת אותה לרופא הילדים ולבדוק אותה ולקבל ממנו עצה בנושא המשקל שלה. לטענתם היא נושמת בכבדות בזמן שהיא רצה, קופצת וכד'. אני עדיין בדעה שאני לא רוצה להכניס אותה ל"מעגל הקסמים" הזה מגיל כ"כ צעיר ומצד שני יכול להיות שאני טועה שאינני מטפלת בבעיה או לפחות פונה ליעוץ בנושא עם רופא הילדים שלנו. אני די מעודדת אותה לשחק בחצר עם ילדי השכונה ואפילו שמחתי לקנות לה חבל קפיצה של "דורה" כבקשתה כדי שתוציא אנרגיה ואני שמחה לראות שהיא ממש נהנת ממנו. אני עכשיו כ"כ עסוקה בלעזור לעצמי שזה לוקח ממני הרבה אנרגיות ואינני יכולה להתמודד גם עם בעית המשקל של בתי...מה לדעתך עלי לעשות רגע לפני שיהיה מאוחר?.....דרך אגב אמי היא אישה מאד "דומיננתית" בחיי מכל המשתמע מכך!!!

חלי היקרה . מה את חושבת? מה לך נראה נכון? איך לדעתך את צריכה לבחור? את נותנת כל כך הרבה כוח לאנשים בחוץ (אמא שלך,חברה שמנה, ואולי עוד רבים אחרים). עצתי הכנה חלי- תתחילי לשאול את כל השאלות שאת שואלת אותנו את האדם הכי חכם שיודע את כל התשובות עבורך - את עצמך. אין לי ספק שאת אישה חכמה נבונה ובעלת תושיה. תפני את השאלה שהפנת ללאה אל עצמך. מה דעתך האם ואיך כדאי לטפל בבתך הקטנה? תשאלי ותחכי לתשובה (סבלנות זה לוקח זמן) את תופתעי מכמה את חכמה. בברכה בלה

את ממש צריכה לעזור לילדה כל זמנ שהיא צעירה אחרת תפסידי גם אותה

חלי, אמהות דומננטיות יכולות להיות מכשול בדרכנו לפעמים, בשל הדומננטיות הזאת. אני מדברת מניסיון אישי. אבל הדבר החשוב שלמדתי מאימי הדומיננטית שחשוב לציין שכוונותיה הן טובות מיסודן, ואין היא עושה זאת "בכוונה", היא פשוט לעמוד על שלי, ועל דעותיי בצורה נעימה אך אסרטיבית. מניסיוני אם תביעי את דעתך באופן זה תלמדי את אימך ואת עצמך שאת אישה עצמאית ובעלת דעה, שאת מעוניינת להיות אמא לבתך כפי את רואה לנכון ולא כפי שאימך רואה. החלטה כזו יכולה להשפיע על חייך והיא מצריכה אומץ רב. החשש שאמא שלך תגיב באופן אגרסיבי קיים, אבל חשוב להעביר את הדברים בצורה נעימה וללמד אותה בעדינות את הדרך שלך.

בוקר טוב חלי העלית את סוגית בתך מספר פעמים בפורום ואין לי ספק שאת חשה במין סוג של מילכוד. כעצתי אז, ממליצה לך בחום לקחת את הילדה לבדיקה רפואית. ציינת בעבר, נשימה כבדה, דופק מואץ מפעילות פשוטה ותלונה על כאבים בחזה - כאם, לא הייתי מתעלמת ולא נלחצת, פשוט בודקת. מדובר בילדה בת 7, כזכור לי. אני מבקשת לעשות למענך סדר שאולי יעזור לך לקבל החלטה (שהיא שלך ובאחריותך, לכאן או לכאן), ולשם כך, אחלק את הפוסט שלך לשניים: 1. הסוגיה הבריאותית האקוטית - שמכוונת אותך להשגחה ויעוץ רפואי. 2. ההשלכות לעתיד - המחשבה שיפנו אותך לדיאטה (משהו שאת מסתייגת ממנו) חוסמת את האפשרות הראשונה. המחשבה שהילדה תהיה לעולם כבולה במעגל הדיאטה. יש כאן אבחנה בין ה"אקוטי" ל"כרוני". מה שאקוטי ומדיר שינה מעינייך ("מנהל אותי" כתבת), דורש התייחסות כאן ועכשיו. כשבן אדם מגיע פצוע לאחר תאונה (אקוטי) איננו נותנים לו הרצאות מניעה להתנהגות נכונה על הכביש אלא מכניסים אותו לטיפול מיידי, טיפול נמרץ. הדוגמא היא רק דוגמא להמחשת האבחנה. יש כאן מצב פיזי נתון (נשימה וכ"ו) אל מול אפשרות לפתרון (דיאטה כאפשרות אחת מיני רבות). את כאילו לא רוצה להסתכל למציאות בעיניים כי את כבר יודעת את התשובה, אולי כדאי לפתוח קצת את מרחב האפשרויות? אולי המציאות אינה כפי שהיא משתקפת דרך עינייך? יש כאן הרבה אולי אולי אולי אז למה לא לבחון את הדברים בכלים אובייקטיביים. ולהשאיר את אפשרויות הפתרון לאח"כ? דבר נוסף, נסי לעשות הפרדה בינך לבין בתך, על אף הקושי. נדמה שאת כ"כ מזוהה עם "בעייתה" וזה מקשה על שיקול הדעת. היא צעירה ופעילה (דלגית זה רעיון נפלא), ויכולה לשנות ולהשתנות בחייה בקלות רבה יותר מאיתנו המבוגרים. היא זו לא את, ואת זו לא היא. שימי לב שעד כה לא התייחסתי לאימך כלל. אינני מתעלמת מהעובדה שברקע קבלת החלטה שקשורה בבתך, הצבת את אימך (ולא בקטן) . האם את "מזהמת" את החלטתך לגבי בתך, באמצעות יחסייך עם אימך? אם כן, נא הוציאי אותה מהתמונה ולו רק לכמה רגעים, כאילו אינה קיימת וראי את בתך באור מלא ונקי, ראי רק את המרחב שבינכן ללא שום הפרעה. חלי, אני מבינה שהטיפול בעצמך גובה לא מעט משאבים פנימיים, אולי כחלק מהטיפול בעצמך, האתגר של בתך הוא הזדמנות לחתוך את חבל הטבור מאימך. את יכולה לשמוע אותה ולהודות לה על האיכפתיות והדאגה ...אך החלטות לקבל רק עם עצמך. כשאת תכבדי זאת, גם היא תלמד לעשות כן. ואל תחששי לקבל החלטה דומה לעצתה, רק משום שזוהי עצתה, כי אז את שוב מעבירה את הכח למישהו אחר. מקווה שהבהרתי יותר משבילבלתי. ואולי לסיכום אחדד ואדגיש שיש צורך לעשות הפרדה ברורה בינך, לבין בתך, לבין אימך. כשאת עוסקת בסוגיה הקשורה בבתך, ראי רק אותה. פרט לשעה הזו שתקדישי למחשבה בענינה ורק בענינה, ישארו לך עוד 23 שעות להתרכז בך ובאימך. יום פורה ומבורך שלך לאה פינטו