הסיפור של אידן הוא גם הסיפור של בעלי!
דיון מתוך פורום הרזיה ללא דיאטה
רציתי לשאול שאלה, וקראתי את מה שכתב כאן אידן. בעלי בן 50+ ובשנים האחרונות עלה מאוד במשקל. בעיקר באזור הבטן. וכשהוא שב הביתה מן העבודה בשעות הערב, הוא אוכל אכילה כפי שמתאר כאן אידן. אני טורחת ומכינה ארוחה חמה בכל יום. (ליתר דיוק בערב ליום שלמחרת), אני מכינה ארוחות בריאות וגם טעימות. בעלי מאוד אוהב את האוכל שלי, אבל לאחר שהוא אוכל את ארוחת הצהריים במנות גדושות הוא עט על המקרר ופשוט מחסל מכל הבא ליד. וופלים עם גלידה, יוגורט עם ביצים קשות, פיצה , חבילת פסטרמה, ויש לציין שבאחרונה הוא קונה לעצמו חפיסות שוקולד ומחסל אותן בשלישיות... ניסיתי לרמוז לו שהאכילה שלו קטלנית... והוא מחייך וממשיך בשלו. המשקל הביתי שלנו נגמר ב-100 והוא כבר מזמן עבר את המאה... אמנם הוא גבוה, אך עד לא מזמן שקל 80 ק"ג. איך אפשר לנסות להחדיר בו בינה בלי להעליב? הוא לא שומר על כושר, לא רוצה לבוא איתי להליכה אותה אני מקפידה לעשות מידי ערב, ובנוסף לאכילה שלו, הוא גם שותה המון קפה, מעשן, ורובץ על הספה מול המקלט עם בירה ופיצוחים.... הצילו!
סיון היקרה. איזה כיף לבעלך שיש לו אשה כל כך חכמה אוהבת ומתחשבת. סיון, ראשית עליך להבין שיש גבול לכמה את יכולה להשפיע עליו כי נראה לי שאת לקחת על עצמך את האחריות והדאגה לבריאותו והוא, קצת כמו ילד, עושה לך דווקא. אולי המעורבות שלך מעוררת אצלו את החלק הפחות בוגר שלא מוכן להבין שזה לטובתו, אגב זה קורה המון בזוגיות. לכן אני מציע שאת תעשי מה שנקרא שחרור פנימי, שחררי את האחריות שאת לקחת על הבריאות שלו ותעבירי אליו (ברמת הצהרה בינך לבין עצמך) זה עשוי ליצור שינוי גדול. שינית נסי לגייס משהו אחר חיצוני שיכול להשפיע עליו. אולי דברי עם הרופא שלו שיזמן אותו לבדיקה תקופתית וידבר איתו, אולי אזשהו קרוב משפחה או חבר קרוב שלו שיכול להשפיע עליו. מה שיש לבעלך זה אכילה רגשית קלאסית. יתכן שיש לו עומס רגשי גדול בעבודה וזו דרכו לפרוק את המתח. נשמע שהוא במצוקה לא פשוטה כאוס פנימי גדול המתבטא בחוסר אחריות משווע. סיוון מה שעוד את יכולה לעשות בנוסף למה שכתבתי זה לעשות ניסיון של לגייס את החלקים האחראים שבתוכו. אני לא יודעת איך עושים את זה כי אני לא מכירה אותו ולא יודעת מה עשוי לשכנע אותו. אבל אני מעודדת אותך מפה לא להרידם ידיים ולהמשיך בכל דרך לנסות להציל אותו מידי עצמו. לפני שיהיה מאוחר מידי. בברכה בלה