שאלה, לגבי ילדים קטנים

שלום רב לכן. יש לי חברה מאוד טובה האובססיבית גבי דיאטות ומשקל, למרות שאני חושבת שהיא ניראית טוב מאוד (זה לא משנה כמה אומר לה זאת, היא עדיין סבורה שהיא שמנה מדי..) השאלה שלי היא לא לגביה אלא לגבי הילד שלה. כעת הוא בן שנתיים, אולם מאז שהוא תינוק הוא רוצה לאכל, והרבה. היא כמובן נלחמת בו ואינה מרשה לו לאכל בכמויות שהוא רוצה ואת הדברים שהוא מעוניין בהם. לי מאוד קשה לראות זאת מפני שנוצר מצב שהו מתחנן בפניה לאוכל מסוים והיא פשוט לא מסכימה לו. הכי מתסכל זה כאשר כולנו יושבים סביב השולחן בסלון, יש דברים טעימים, ואותו מרחיקים בכוח מהכל, דבר שגורר הרבה בכי ומאבק. כשניסיתי לדבר איתה היא אמרה שזה מאוד קשה, שאינה רוצה שיהיה ילד שמן, ומפני שלי אין עדיין ילדים אני לא יכולה לדעת עם מה היא מתמודדת.ברור לי שאני לא האמא ולא יכולה להחליט בשבילה איך לחנך את הילד. מה בכל זאת אני יכולה להציע לה? כיצד להתנהג כשהילד אצלי (אני שומרת עליו הרבה, והיא מבקשת ממני בפירוש לא להיכנע לבקשות שלו, ולסגור את ארון הממתקים) לתשובתן אודה שבוע טוב

ערב טוב מירית האיכפתיות והרגישות שאת מגלה מעוררים הערכה. אני מתרשמת מחוויתך הלא נעימה בנוכחות השניים, סביב נושא האוכל (אפילו אני יכולתי לחוות את אי הנוחות). אך רצוי שתתחמי את מקומך במשולש הזה. לא התרשמתי שהיא ביקשה את עזרתך ולכן אנסה להתייחס אך ורק לחלק שלך. כאדם, אני מניחה שלא תסכימי לקבל כל עבודה ולמלא כל תפקיד, רק מפני שהתבקשת לכך. אני מניחה שיש ערכים המנחים אותך, אינטואיציה ותפישה אישית. אלה יוצרים אי נוחות כשאינם בהלימה עם תכתיבי הסביבה. הגדירי והבהירי לעצמך, לאלו בקשות את מוכנה להענות ולאלו לא והעבירי את המסר ברור . מדובר בחברתך ואני מניחה ומבינה שאת מעונינת בטובתה. אך זכרי שעצות טובות למי שמעוניין בהן. כפי שאת אינך מעונינת להשתנות ולהיות כמותה, בהקשר זה, אינך יכולה לנסות לשנות אותה. וגם את זה ברור שאת מבינה מה שאת כן יכולה אולי לעשות, וזה תמיד תלוי במידת הקשר ובעומק היחסים, זה לפתוח את ליבך ולשתף אותה ברגשותייך ובראייתך את הענין. וכל זאת ממקום של איכפתיות וחברות ולא ממקום של שיפוטיות וביקורת בהצלחה רבה ושבוע נפלא שלך לאה פינטו

תודה רבה, שבוע טוב