רוצה הבהרה

שלום אני קוראת כאן בפורום וגם את המאמרים שלכן קראתי וזה נראה לי מאד מאד נכון. מנסה ליישם בחיי. רק יש לי שאלה: אם אני לא מגבילה את עצמי בשום אופן ואוכלת חופשי, אוהבת את גופי כמו שהוא וסומכת עליו שיגיע למשקל הרצוי לו. ובכל זאת-יש את העניין של לאכול מתוך תחושת רעב פיזיולוגי ולא רעב רגשי, נכון? אז בכל זאת זו איזושהיא הגבלה...לא? כי אם למשל עכשיו מתחשק לי להמשיך לאכול למרות ששבעתי מהארוחה או שסתם בא לי משהו למרות שאני עדיין שבעה, ואז אני מבינה שזה לא רעב פיזיולוגי אמיתי ולכן אני נמנעת מלאכול עוד אז זו לא הגבלה ? תודה מראש על תשובתכן....

ערב טוב מיכל שאלה מצוינת. באופן בו את מציגה את הדברים, אני יכולה להבין כיצד את תופשת מילוי צרכים רגשיים באמצעים רגשיים ולא באמצעות אוכל - הגבלה. מיכל, כשאת מתייחסת להשמנה שלך (אם קיימת בכלל? זו סתם הנחה שלי, שלא חייבת להיות נכונה) באופן כ"כ צר המתמקד באוכל ובאכילה, אני יכולה להבין שאת חשה מוגבלת. נסי לרגע לראות עצמך אדם חופשי לבחור למען עצמו את מה שהכי יספק אותו, את מה שהכי נכון לו, בכל רגע נתון, ומתוך תשומת לב, נאמנות ותקשורת בריאה ומטיבה עם עצמו? קראי את המשפט הזה עוד 300 פעם, אם יש צורך. זוהי התגלמות החופש בעיניי. ואילו ההגבלה היא במחשבה שאני נטולת שיקול דעת, נטולת סבלנות להבנת צרכיי, נטולת יכולת לחשוב/ להרגיש/ להחליט/ לעשות אחרת ומונעת ע"פ דחפיי הרגע. בעצם, קורבן של עולמי הפנימי ונסיבות חיצוניות. ההגבלה היא בבחירה האוטומטית. שכן, היא מתווה לנו תמיד אפשרות אחת למימוש ולא פותחת אותנו למרחב חדש ורחב של אפשרויות (ובהזדמנות זו המלצתי החמה לקרוא את ספרו של ויקטור פרנקל "אדם מחפש משמעות". ואם קראת, אמליץ לך לקרוא שוב). החופש הוא בהכרה שאני יכולה לבחור אחרת, שאינני חייבת,ברגע זה, לבחור שוב באותו דבר. חופש הבחירה רלוונטי בכל רמות קיומנו החופש לבחור את מה שנאמר ונספר לעצמנו החופש לבחור את מחשבותנו ואמונותנו החופש לבחור את המיקוד התודעתי שלנו ומכאן, החופש לבחור להרגיש החופש לבחור את רגשותנו החופש לבחור את מעשינו ומכאן החופש לבחור את מציאות חיינו בשביל אדם בעל תודעה שמנה או ראש דיאטטי, חופש הבחירה מתפרש כחופש מאחריות כלפי תחושתו הטובה ומטרותיו. "אכול כאילו אין מחר" כיוון שהראש הדיאטטי מבוסס על הרבה מחשבות ואמונות של "צריך" ו"חייב" המסמלים שליטה, מושג חופש הבחירה נתפש כחוסר שליטה שהיא תחושה לא נוחה לכשלעצמה. לשיטתי, חופש הבחירה הוא הזכות והחופש לבחור, ברגע נתון, את שהכי נכון לי, מתוך הבנה טובה של עצמי, מתוך רוגע ומתוך כלל האפשרויות הפרושות לפניי. קבלת החלטות ובחירות ממקום שכזה מלווה בתחושה של שליטה אמיתית (להבדיל מהשליטה המדומה והכפייתית שבחוקי הדיאטה), בתחושה טובה מאוד, בין אם בחרת לאכול או לעשות כל דבר אחר. כשאת מודעת לעובדה שאוכל זה ממש לא הדבר שאת צריכה כרגע (את הרי יודעת לאמר שאינך רעבה כעת), מדוע את בוחרת לספק לעצמך דבר שאינך זקוקה לו? ואם קיימת אצלך השמנה, אז מדובר בתבנית כרונית של חוסר סיפוק הולם. הראית לנכן לשאול את עצמך, אם אוכל זה לא הצורך (זה צורך של הגוף), אז מהו הצורך בעצם? השמנה היא תוצר של תקשורת גרועה עם עצמנו ובעצם התרחקות וחוסר הבנה של צרכינו הפיזיים והרגשיים. אם כך, מה הדבר החדש שאת מביאה לתהליך שלך, על מנת ליצור תוצאה חדשה? אם את מייצרת שוב ושוב התנהגות לא רצויה (להגדרתך, לא להגדרתי) וחווה שוב ושוב תחושת אי נוחות - האם זוהי הגדרתך לחופש? מקווה שהבהרתי ולו במעט סוגיה חשובה זו שלך לאה פינטו

אני חושבת שהבנתי. את בעצם אומרת שאם אני ממלאה את הצורך הרגשי שלי במענה הולם ולא באוכל אז הגוף לא מרגיש הגבלה כי הצורך לא מגיע ממנו...אלא מהנפש. כך שהגוף לא מרגיש שחסר לו משהו... נכון? זו בעצם עבודה לכל החיים המודעות הזו לגוף/לנפש... נכון? כי אולי עכשיו אני מצליחה אבל בעוד שנה אתחיל עם לחץ של מבחנים בלימודים ואני עלולה שוב לברוח לאוכל...?