שאלה

במשך 10 ימים נמנעתי מסוכר וקמח לבן במודע. כי אני יודעת ששני אלה גורמים לי לרעב ללא סוף. 10 ימים אכלתי אוכל בריא רק כשאני רעבה. אתמול בחרתי לאכול 2 פרוסות לחם לא.ערב שהובילו לאכילת יתר. למה זה קורה לי ? האם הגוף שלי באמת לא יכול להתמודד עם עודף סוכר וקמח ? או שמא זה בראש שלי. הרגשתי מצויין בלי סוכר וקמח וגם רזיתי במשקל.

הבעיה היא במערכת אמונות שלך . לגופך אין שום אגנדה ,הוא לא רוצה לאכול יותר מידי אין לו היגיון יכולת ניתוח והסקת מסקנות כל אלה יושבים בתוך המוח שלך בתוך מערכת האמונות. יש לך אמונות שונות לגבי מה צריך נכון וכדאי לאכל על מנת לרזות הקשר בין אמונות אלו למציאות לא תמיד קיים אבל הוא קיים בתודעה שלך. מכיוון שאת מאמינה= יודעת (אמונה חזקה) שקמח לבן וסוכר גורמים לך לרעב ללא סוף את מצווה על המוח שלך להוציא לפועל את האמונה שלך, מכיון שזה מה שאת אומרת לו זה בידיוק מה שהוא עושה ומוכיח לך שהשכנוע שלך הוא נכון. אני לא מבינה מאפה הגעת למסקנות האלה שאכילת קמח לבן וסוכר לבן גורמת לאכילת יתר? אני מכירה המון אנשים רזים שאוכלים בחופשיות בלי לשים על עצם מגבלות ושום קמח או סוכר לבן לא גורם להם לרעב ללא סוף. תחושה של רעב ללא סוף זו אכילה רגשית .עליך לעבוד על מערך אמונות פנימיות שלך על מערכת יחסים שלך עם גופך ועל התמודדות יעילה עם רגשות . בברכה בלה

לאה, האם גם את חושבת כך ?