רעב בהנקה

שלום בלה/לאה אני אחרי לידה(4.5 חודשים אחרי) ומניקה מלא את בתי השניה. אני מרגישה רעבה יותר בהנקה. יכול להיות שהגוף שלי צריך יותר מזון וזה לא סתם רעב "רגשי"..?אני לא חושבת שאני אוכלת סתם כי משהו מציק לי. אני רזה אבל נשארו לי עדיין כמה קילו עודף מלפני ההריון. יש לציין שאני אוכלת אוכל בריא וטבעי כמה שאפשר, בלי שטויות, ממתקים/שתיה ממותקת, חטיפים, ג'אנק פוד וכו'. ממש בריא. יש לי כמה שאלות: האם יכול להיות שהגוף שלי צריך יותר מזון בגלל ההנקה? האם יש קשר בין מספר שעות שינה לבין אכילה? אני ישנה מעט מאד בגלל שבתי יונקת בלילה וביום, אני עובדת בבית ובעבודה ויש לי עוד בת גדולה ולכן לא יוצא לי לשון הרבה...יכול להיות שהגוף "מפצה" עצמו באוכל בגלל העייפות? ואם כן-יש משהו לעשות חוץ מלישון יותר..?(אין לי אפשרות כזו..)

ערב טוב לך הגוף שלך כרגע הוא מפעל למזון תינוקות, מפעל איכותי, הכי טוב שיש. מפעל דורש משאבים: חומרים להכנת התרכובת, פועלים ליצור וכמובן אנרגיה. הרבה מאוד אנרגיה. מה את מבינה מכל זה? כשאנו מדברים על ויסות האכילה ע"פ סיגנלי הגוף, זו בדיוק הסיבה. הצרכים שלנו, בעיקר הנשים, משתנים כל הזמן. ראי איזה יופי, הגוף שלך יודע לבד ומסגנל לך את צרכיו הנוכחיים. אם אתה אשה רזה מטבעך, המשיכי להיות כזאת והגוף שלך יחזור לקדמותו בקצב הבריא ביותר עבורו. רק דאגי לו. דאגי לספק את צרכיו להזנה ולמנוחה. המנוחה, על אף האתגר (2 ילדות קטנות בבית) חשובה להנקה ולאיזון הגופני והרגשי שלך. עייפות היא מצב שיכול להוביל לאכילה רגשית. יש מי שעייפים וממלאים עצמם בקפאין כדי להתעורר (במקום לספק את הדבר האמיתי) ויש מי שאוכלים על מנת לספק לעצמם אנרגיה (שחסרה ממנוחה ושינה, שוב, במקום לספק את הדבר האמיתי). אם זה נקודתי, לא קרה כלום. אם זה כרוני בודאי שישנה השפעה. עייפות יוצרת חוסר איזון ובהחלט יכולה להשפיע על תפקוד כלל מערכות הגוף ובכלל זה המיקוד והתפישה שלנו. לשאלתך, האם ניתן לעשות משהו מלבד לישון? לא נותר לי אלא להעביר את השאלה חזרה אלייך. אם זה הצורך, מה יספק אותו באופן מלא מלבד מנוחה? ראי, ישנן תקופות של שינויים בחיים ואלה הן תקופות הדורשות הסתגלות. את אמא משודרגת עכשיו (כבר לא אמא לאחת אלא לשתיים. ונכון שבילדים 1+1 לא שווה 2?), תני לעצמך זמן להכיל את השינוי. לאט לאט תמצאי את הדרך. ההנקה לא תימשך לעולמי עד ובנותייך לא ישארו תינוקות לנצח. הרשי לעצמך להיות סבלנית ומכילה כלפי האדם החשוב שהוא את. זוהי מהותה של אם, לא?! כשהחיים משתנים, איננו יכולים לשמור על פלאטו (ישורת) כאילו כלום לא השתנה. רבות הנשים שיזדהו איתך. את בחברה טובה. מאוד. זהו, לא יכולתי להיפרד ממך כשאת מתוסכלת. הגיע העת להתעודד ולהנות מהמתנות שיש. ברכות להרחבת המשפחה המון אושר ונחת שלך לאה פינטו .

http://www.xn--4dbahfbgmfhg3a5b3hb.com/?id=28-2&Uid=28-7585081-357766