מה עושים נגד בולמוסים?

כל פעם. כ-ל פ-ע-ם אחרי תקופה של שמירה יפה וקצת תוצאות - אני נתקפת בסדרה של לפחות כמה ימים שבהם פשוט אין לי שליטה וכל התוצאות נעלמות כלא היו. יש עצה?

שלום עדית, מה שקורה לך זו תוצאה ישירה של דיאטה. כשאת עושה דיאטה מתפתח בך חלק שאני קוראת לו מרדן הדיאטה. זה חלק בתוכנו ששונא דיאטות ורק מחכה להזדמנות להתפרץ ולפרוק כל עול , ברגע שאת קצת נחלשת כי יש תוצאות הוא יוצא ממקום מחבואו ומתפרע כלומר גורם לך לאכל בלי שליטה - בולמוס. מה עושים את שואלת? קודם כל מפסיקים לעשות דיאטות זו לא הדרך להרזיה זו רק דרך להשמנה. כדי לרזות נכון ובלי בולמוסים יש צורך לעשות את זה בצורה של תהליך המורכב ממודעות עצמית, שינוי צורת חשיבה, הבנה לעומק של סיבות לאכילה לא מתוך רעב ודברים רבים נוספים. בברכה, בלה

תודה רבה לך על ההתייחסות המהירה. הבעיה היא שאני באמת חושבת שאני כבר מודעת לעצמי, לסיבות שבגללן אני אוכלת ולכל העניין הנפשי שמסביב. ובכל זאת, כשמגיע הבולמוס הוא חזק מכל מודעות ואני נופלת כל פעם מחדש. זה כמו מישהו שרוב הזמן שולט בעצמו (אני לא בעניין של דיאטות כאסח או משהו דומה), מתנהג נורמלי והכל, ואז, פעם בכמה זמן פשוט נתקף באיזה סוג של שגעון שעובר רק עם אכילה ואחרי שהוא נעלם יש רגיעה. שאלתי היא אם יש איזה "פטנט", משהו שיוכל לעזור לי ממש בזמן שזה תוקף, כי אחרי שההתקף עובר ואני בחזרה במצב נורמלי אין כבר בעיה (חוץ מבעיית עודף משקל שלא נעלם בשל הבולמוסים החוזרים ונשנים האלה). יש משהו שאני יכולה לעשות או להגיד לעצמי או לא יודעת מה באותו רגע, לפני שהשגעון גובר ומשתלט עלי לגמרי? אולי אין כזה, אבל אני מחפשת איזה טריק קטן שיעזור לי רק לעבור פרק זמן קצר של שגעון...

היי עדית. מטרתו של בולמוס זה להרחיק אותך מצורך רגשי נפשי שדופק לך בדלת. הדרך היחידה להתגבר עליו זה פשוט לשקוע בתוכו ולא לברוח. כלומר לנסות ולהיות עם הרגשות הקשים שמצפים אותך ואת מנסה לא לפגוש אותם בעזרת הבולמוס/כעס עצמי/הבטחה לשמור שוב. זה מאד מאד קשה אבל לדעתי אין שום דרך אחרת. אם תברחי מהמפלצת היא תמשיך לרדוף אותך עליך לעצור להסתובב ולפגוש אותה בלי אוכל רק את והיא - תראי שתוכלי לה. כל עצה אחרת כמו לאכל ירקות, לעשות משהו אחר, לחשוב מחשבות חיוביות - לא תעזור.