חוששת לשתף אתכם ,אולי זה זמני?

דיון מתוך פורום  הרזיה ללא דיאטה

15/12/2008 | 10:30 | מאת: ב

התחלתי לקרוא בפורום ביום חמישי בערב. (אני בדיאטה תמידית כמה עשרות שנים ). ביום שישי בשעות הבוקר עדיין אכלתי כרגיל (לפי תפריט הדיאטה-הרבה פחות ממה שהתאוותי ) המשכתי לקרוא בפורום... בארוחת ערב אכלתי עם המשפחה ללא רגשות אשם . מסתבר שאכלתי קצת פחות -קמתי בבוקר עם בטן שטוחה . בשבת -הרגשתי הרבה פחות רעבה ואכלתי פחות מהרגיל. כך גם ביום ראשון. ( עדיין מוצרים "מותרים" ולא "משמינים "). מרגישה שהמכנסיים רפויים.... מה קורה פה? שלא יגמר .....

לקריאה נוספת והעמקה
15/12/2008 | 12:14 | מאת: לאה פינטו

היי לך ב. ההתנסות הראשונית הזו שלך, חושפת בפנייך גילוי מרעיש, לא? ועכשיו, אחרי שאמרנו 10 פעמים "אני לא מאמינה" , בואי נעצור לרגע להבין מה באמת קורה פה. ואני מזמינה אותך לשאול את עצמך: מה עשיתי אחרת? (לאורך, לרוחב ולעומק) מהו הדבר החדש שזה יצר? (אך הפעם בלי תדהמה, רק שמחה גדולה). ההתנסות הראשונית הזו היא בהחלט חומר גלם עשיר ויקר ללמידה ולגיבוש תובנה חדשה בנוגע לגוף שלך, ובעיקר בנוגע לעצמך. תובנה שיש ללמוד לעבוד איתה ולמנף אותה קדימה. האמת היא שמה שקורה כאן הוא מאוד פשוט, ויתרת על המסגרת הקשיחה לטובת חופש הבחירה. ארחיב במידת הצורך. "זמני" - מתי משהו הוא זמני? מה גורם למשהו להיות "זמני"? מה ההיפך מ"זמני"? ומהו הדבר שגורם למשהו להפוך ל"לא זמני"? ותרי על המושג הדיאטטי השגור הזה. בדיאטה הכל זמני כיוון שאיננו מסוגלים להתמיד. הפעולה היא זמנית ולכן גם התוצאה. ותרי על הפחד הדיאטטי מ"זמניות", לטובת השלווה והנינוחות שבחקר ולמידה חדשה. יישר כח עם כל התנסות חדשה מענגת או כואבת, אל תהססי לשתף ולשאול. המשך יום מקסים וחיים נינוחים שלך לאה פינטו

15/12/2008 | 16:34 | מאת: משוררת מת"א

שלום ב' אני לא רוצה להוסיף, את גם ככה מתרגשת.. אם תמשיכי ככה תידבק לך הבטן לגב. גם אני הייתי בהתרגשות מטורפת בהתחלה, גם עכשיו נראה לי.. מה שיפה זה שגם אם נעצרתי, זה מה זה לא מזיז לי ? תמשיכי, לדעתי את בדרך הנכונה.

16/12/2008 | 09:32 | מאת: עדיין תוהה

אני יודעת שאני מקשה אבל אני מנסה את הגישה. נראה לי כל כך הגיוני וקסום ועם זאת בלתי אפשרי ב' גילית שאת אוכלת פחות מהדיאטה שלך.. אני אוכל יותר, לפחות רוב הזמן כי עבורי הארוחות הן קטנות מדי. הייתי מכפילה את כמות הפחמימות בצהריים ומוסיפה איזה שוקולד משובח עם הקפה אחרה"צ... לאחרונה עברתי לגור עם אחותי וצברתי את כל הקילוגרמים שהורדתי בדיאטה של 1200 קלוריות במשך חצי שנה. בתקופה זו לא רציתי לעשות דיאטות רציתי לשכוח מדיאטה. חיפשתי דרך אחרת. ניסיתי לאכול לפי צרכי הגוף אבל זה בלתי אפשרי. זה גורר אותי כל הזמן לאכילה מיותרת שאחריה אני מרגישה כבדה. מזה כמה ימים התחלתי דיאטה ותוך יומיים אני מרגישה קלה יותר ולא מפוטמת. אולי זה לא הפתרון בשביל כולם?

16/12/2008 | 12:12 | מאת: ב

אני תארתי מציאות שמאד זרה לי ולא אופיינית בעבר. גם אני שואלת את עצמי מה השפיע עלי ? להערכתי זה בעיקר ההסכמה עם לאה שהגוף שלי לא "דפוק" ואין לי בעיה עם חילוף החומרים . ואז אני לא חייבת לאכול כמות ענקית של ירקות כדי לשבוע ,אלא לאכול כמו אדם רגיל . בנוסף , לדעתי 1200 קל' זה דיאטת רעב ממש. וזה גרם לך להרגשת חסך גדולה . בכל אופן לאה בטח תענה בצורה יותר מקצועית

16/12/2008 | 16:07 | מאת: בלה אגמון

תוהה יקרה. השיטה עובדת והיא מתאימה להרבה אנשים (נכון לא לכולם), אבל כדי לדעת שהיא מתאימה לך עליך להכיר אותה. באמת. צר לי לאכזב את כל מי שלומד דרך הפורום. זו לא הדרך להכיר את השיטה. יש המון דברים בסיסיים שחסרים לך בהבנה .הפורום לא נועד ללמד את השיטה. הוא נועד לחשוף אותה וליצור סקרנות כדי שאפשר יהיה להעמיק בדרכים נכונות. צריך ללמוד איך להקשיב לגוף, צריך ללמוד איך לפרש נכון את האיתותים שלו צריך ללמוד איך לזהות ולהתמודד נכון עם אכילה רגשית. ללמוד נכון.וזה לא דרך הפורום. אני מתנצלת אם מישהו מתרגז מדברי. אבל הם נאמרים מתוך חיבור למקום אחראי ומקצועי ולא מתוך מקום שיווקי. מקווה שכך זה גם מתקבל. בברכה, בלה

מנהל פורום הרזיה ללא דיאטה