לאה או בלה, אפשר לקבל עצה לגבי איך מתחילים?

שלום, שמי אירית, בת 24, הגעתי לפורום די במקר והרעיון נשמע לי כל כך נכון, אבל אני לא יודעת איך ליישם: אני סטודנטית, לומדת מהבוקר המוקדם עד הערב המאוחר, צריכה להכין את כל הארוחות שלי מהראש. אז איך בכל זאת יש מרחב תמרון שבו נותנים לגוף להחליט מה הוא רוצה? ואיך מתחילים כשעוד הגבול בין תחושת הרעב והשובע מטושטש ופשוט "רגילים" לאכול בשעות מסויימות? מאוד אודה לכל מי שיענה

שלום אירית אחד ההבדלים בין גישת ההרזיה-ללא-דיאטה לבין גישת הדיאטה טמון במיקוד שלנו. הראש הדיאטטי ממקד אותנו בזירת ה- doing במקום במניעיו. ובעצם, בסימפטומים (אכילת-יתר ומשקל גוף) במקום במקור (עולם המחשבות והאמונות) ובשאלתך זו, ניכר הלך הרוח הדיאטטי. זה נורמלי וטבעי למי שבא מהעולם הזה, אלא שכדי ליצור שינוי אמיתי יש להכיר בכך וללמוד לבחור את המיקוד.מה שלא מתרחש בן לילה. מנסיון אישי ומקצועי, אני יכולה לספר לך שכשאנו יוצרים שינוי בדפוסי החשיבה וההתייחסות שלנו, ענין ההקשבה לגוף מתגלה לנו כדבר פשוט והכי טבעי שיכול להיות. יש להבין כי הכח המניע מאחורי כל פעולה שלנו הוא עולם החשיבה שלנו. כשאנו משנים את צורת החשיבה, ה- doing שלנו משתנה באופן טבעי אט אט וכך גם התוצאות. כדי ליצור התנהגות חדשה עלינו ליצור מערכת קוגנטיבית תומכת. על מנת לשנות צורת חשיבה עלינו להכיר את מנגנון תהליך החשיבה, ללמוד ולהפנים את כוחה את החשיבה בעיצוב הרגלנו ובעצם במציאות החיים אותה אנו יוצרים. רק אז יהיה תוכלי לשנות באמת. כדי לעבוד עם המחשב עלייך להבין כיצד הוא פועל. וכאן אין קיצורי דרך בצורת טיפים והמלצות ל- doing. המטרה שלנו היא להפוך לאנשים רזים מבפנים ומבחוץ ולא להשאר אנשים שמנים שמדי פעם נראים רזים, חיצונית. זוהי מטרה ראויה ביותר כיוון שהשלכותיה על איכות חייך משמעותיות בכל היבט. כרגע, את עדיין רואה בגוף שלך ובהתנהגות התזונתית שלך את הבעיה. במצב כזה, הראש הדיאטטי ימשיך לנהל את הענינים גם אם תדעי לזהות מצויין את הגבול בין רעב לשובע. מנגנון הרעב שובע יהפוך ללא יותר מעוד כלי דיאטטי ויצור מאבקים רגשיים לא קטנים כשהמח המודע שלך יאמר "את לא רעבה עכשיו, אל תאכלי" והמח התת מודע שלך (שהשפעתו רבה הרבה יותר) יאמר: "תאכלי, זה טעים. תאכלי, זו בזדמנות כי עוד מעט לא יהיה" מי לדעתך ינצח? מה יקרה בפועל? בתהליך של הרזיה ללא דיאטה, אנו לומדים להשתמש בהתנהגות שהוצאנו אל הפועל כשיקוף, ראי לעולם החשיבה המניע אותנו.לזהות את החשיבה התוקעת (שכוללת אמונות על מזון, על הגוף, על הרזיה, על עצמנו-יכולותנו וחולשותנו) ולאחר מכן, לומדים להשתמש בכלים לשינוי החשיבה הזו תוך אימון ותרגול חוזר. לא בכדי, מדובר כאן בתהליך של מודעות (כשאנו חושפים אמונות ומחשבות במח התת מודע שלנו, אנו מחזירים את המידע למח המודע שמאופיין ביכולת סינון וערעור, להבדיל מהמח הלא-מודע). כל תהליך שינוי עוסק בשינוי אוטומטים, הדברים שאנו "רגילים" אליהם. וכאן אנו עוסקים קודם כל בהרגלי החשיבה שלנו. הניחי להתנהגות שלך להיות. אל תתמקדי בה. התמקדי בבנית מערכת תפישה חדשה שתתמוך אט אט בהתנהגות החדשה והבריאה יותר. יישומים בתהליך הרזיה-ללא-דיאטה אינם יישומים מהעולם הדיאטטי. בתהליך מובנה של אימון לשינוי מעין זה, אנו יוצרים יוצרים דפוסי חשיבה חדשים מתלוך חשיפה לרעיון שנחקר תוך התנסות, יוצרים מרחב חשיבה חדש כשאנו מתמקדים בשאלות ומשימות אימון שלא עשינו לפני כן. לדוגמא, משימת אימון אחת יכולה להיות "כתיבת הסיפור החדש" . כשאנו משכתבים את סיפור חיינו, כאילו כבר השגנו תוצאה חדשה, מפתחים את הסיפור במחשבתנו ותוך כדי נוצרים רגשות נעימים, נחשפים ערכים והיבטים רבים המושפעים מעצם השינוי. כך אנו מתחילים לבנות ערוץ נוירולוגי-מחשבתי לאפשרות חדשה, ככל שהתהליך מתקדם, המח שלנו מתחיל לקבל את האפשרות הזו יותר ויותר כאמת (על אף התנגדו רבה שבאה מתת המודע שלנו בתחילה) ומטמיעו בעולם התת מודע שלנו. כיוון שהמח שלנו אינו מסוגל לחוות פער בין מה שהוא מאמין לבין מה שמתבטא בעולם החיצוני, הוא שואף לייצר את אותה תמונה בחוץ, באמצעים אותם אנו לומדים תוך כדי תנועה. בתהליך הזה, אנו לומדים לנצל את הכח האדיר הזה לתועלתנו ולהשגת מטרותנו. כיוון שהוא ממילא פועל אלא שללא משים, בניגוד למטרותנו. אם את כל הזמן ממחזרת השמנה, זה רק בגלל שכך את רואה את עצמך ברמת התת מודע ושום טיפ תזונתי לא ישנה את זה, אלא עבודה מול הכח הזה, עצמו. אירית, כרגע את רק סטודנטית. כשאני עברתי את התהליך הזה, היו לי הרבה תפקידים למלא (גם רעיה, גם אמא, גם מנהלת משק-בית, גם עובדת במשרה מלאה וגם סטודנטית). וכך נשים רבות, המגיעות לאימון בתהליך שכזה. זמן ומרחב הם פונקציה של תפישה וניהול עצמי נכון. שחררי את האמונה הזו שבשל היותך סטודנטית יש לך קושי. הקושי אינו טמון אף פעם בסדר היום שלנו או בלוח הזמנים שלנו. הקושי הוא בהגבלה המחשבתית שלנו. ודוקא בעולם של הרזיה-ללא-דיאטה איננו מסתובבים סביב האוכל ואיננו עוסקים בתכנון מראש אלא בספונטניות טבעית. את רוצה להיות אדם רזה? תתחילי להסתכל על הסטודנטים הרזים (האמיתיים, לא כאלה שבדיוק עכשיו בדיאטה או סיימו דיאטה לפני יומיים ושומרים), אוכל מטריד אותם? כשאוכל ואכילה מטרידים ומעסיקים אותך זו התגלמותו של הראש הדיאטטי. בין אם אמרת לעצמך שהפסקתעם הדיאטה ובין אם לאו. וזה לא ישתנה מהיום למחר כי המקום היחידי שבו "הצלחה" באה לפני "עבודה" - זה במילון העברי-עברי. אירית, על אף העובדה שלא קיבלת טיפ לרגע, מקווה שתעריכי את המידע שפרשתי בפנייך ותפיקי ממנו את המיטב. בברכת יום אופטימי ומלא השראה שלך לאה פינטו

אני בת 22 ואני שוקלת 94גבוה 1.49 מה אני עושה מנידון אייך אני יורדת במשקל זה קצת קשה לי