חוויה אדירה של תסכול ופחד

דיון מתוך פורום  הרזיה ללא דיאטה

16/10/2008 | 15:30 | מאת: S

באחד הפוסטים קראתי כי מצב של קונפליקט ותסכול הוא מצב לא נוח, אך יכול להוות קרש קפיצה להתפתחות וצמיחה. חוויתי בימים האחרונים חוויה אדירה של תסכול. שאני אומרת אדירה, אני מתכוונת לחוסר שקט בלתי פוסק של מחשבות, אז למה אני לא מצליחה לרזות, מה יהיה אם עוד מעט אני אצטרך לקנות בגדים ושוב להתמודד עם המשקל שלי, ובעצם חשבתי על זה שבכל מקום שלא אלך אני יכולה להיות מתוסכלת מהמשקל שלי. זו הייתה חוויה של כאב ותסכול גדול שגזלה ממני כוחות ואנרגיות נפשיות רבות וכמובן הביאה אותי לאכילת יתר. האוטמט היה לחשוב שאולי בכל זאת כדאי לי לעשות איזה דיאטה וככה לפחות לרדת קצת במשקל ואז לחזור שוב לגישה אותה מייצג הפורום. הפעם "ניצח" בתוכי הקול שאומר שמדיאטה משמינים ושלא כדאי לחזור למקום הזה. זה קול מאוד קטן, חלשלוש, ובלי הרבה תמיכה פנימית, אבל זה נטע בי את התחושה שיש עוד סיכוי להצליח, שצריך סבלנות. אני מנסה להיות גאה בעצמי על כך אבל זה לא קל, כי כמו שאמרתי אלו תחושות של פחד, של אובדן שליטה (מה יהיה אם אני אשמין ואשמין בלי סוף ולא אוכל לשלוט על זה-ראש דיאטטי לחלוטין). אני אמשיך בעבודה לשחרר את הראש הדיאטטי, לא קל בכלל, אבל משהו בי אומר שזה ישתלם בסוף. תודה לכם על ההקשבה, וחג שמח

לקריאה נוספת והעמקה
17/10/2008 | 19:18 | מאת: בלה אגמון

שלום רב לך ואו איזה יופי של בגרות, תובנה והתמודדות . את עשויה מחומרים של מנצחים בתהליך מסוג זה. את משתמשת בתהליכים של מודעות עצמית על מנת להתגבר על הקשיים והתסכולים שאת פוגשת בדרך. נכון זה לא קל אבל זה כדאי. תמשיכי ותמשיכי לעדכן אותנו. המון הצלחה , בלה

18/10/2008 | 10:59 | מאת: לאה פינטו

בוקר טוב לך S אם יש משהו אוניברסלי המערער את הבטחון העצמי לא יהיה זה אחר מ"אי-ודאות" מצבי אי-ודאות, יוצרים אי שקט ומעוררים רגשות של חשש ופחד. לא בכדי אנו מחקרים מראים לנו שאנשים נוטים להתחיל דיאטות בתקופות מעברים ושינויים (מעבר מילדות לבגרות, מעבר דירה, שינוי מקצוע או מקום עבודה, שינוי סטטוס אישי מרווקות לנישואים וההיפך, וכ"ו.). במצבי אי-ודאות אנו חווים תחושה של חוסר שליטה שאותה אנו מכניסים לחיינו, באופן מדומה משהו, באמצעות הדיאטה. שהרי היא לא אחרת מאשר מערכת חוקים מסודרת המאפשרת לנו להיות בידיעה של "מה נכון ומה לא" "מה לעשות ומה לא" מה צריך ומה אסור". כשאנו בוחרים לשנות ולהשתנות, מצבי אי-ודאות הם חלק מהעיסקה. כשאנו משנים באמת, זה אומר שאנו פוסעים בדרך שאיננו מכירים ואיננו יודעים, דרך שמעולם לא הלכנו בה קודם. ואם כך, מובן שנהיה חסרי שקט, עירניים, חוששים. זה אינסטינקט בסיסי של יצורים חיים (ולא רק אנושיים). בזה יש להכיר ואת זה יש לקבל ולהכיל, אחרת לעולם לא נשנה ונחזור שוב ושוב אל אותם דרכים מוכרות ובטוחות. "מעבר להררי הפחד שלנו, נמצאות ההצלחות הגדולות שלנו". הפחד (שאת קוראת לו תסכול) הוא החוויה הכי טבעית שאת יכולה לחוות כרגע. לכן, הדבר הראשון הוא להכיר בו כחלק אינטגרלי מהתהליך שלך. נסי להנות מהתחושה הזו, עד כמה שנשמע לך מוזר וקשה, זה לא. חבקי את הפחד, הרי אחרי הכל אין מדובר כאן בענין של חיים ומוות. נסי לראות בחווית הפחד הזו, סמן חיובי המבשר לך על הפרדות מהישן והמוכר , נסי לחבר אותו דווקא עם תחושה של התחדשות ושינוי. אז זה ירגיש יותר כמו פרפרים בבטן. פרגני לעצמך על האומץ לנטוש את הדרך הישנה אשר מגולם בחוויות הנוכחיות שאת חווה. שנה נהדרת לך שלך לאה פינטו.

מנהל פורום הרזיה ללא דיאטה