זקוקה להכוונה

הי, התחלתי לגלוש באתר ואני מוצאת תכנים שמאד מדברים אלי וגורמים להרגיש שאולי יש אור בקצה המנהרה. זקוקה להכוונה לגבי הצעדיםהראשונים. חוששת ללכת לאיבוד ושוב לתת מנדט לתריטים של אסור ומותר. תודה

תיקון טעות,הכוונה לתפריטים. חג שמח

טל טל היקרה. ברוכה הבאה. אשמח לכוון אותך אבל לא ברור לי האם את רוצה תפריט כי אם כן הגעת למקום הלא נכון פה לא מוכרים תפרטים זה בחנות אחרת לגמרה פה מוכרים מפות. אז אם את רוצה מפה חדשה כזאת שתעזור לך להתמצא בעולם של אוכל הרזיה שינוי ומערכת יחסים שלך עם עצמך בדרך שונה נשמח למכור לך אבל אם את רוצה את אותה מפה ישנה של תפריטים ודיאטות אז זה בחנויות אחרות - יש המון כאלה שיתנו לך תפריטים וטיפים והכוונות לגבי מה צריך ומה לא צריך לאכל. אז בדקי שוב את צרכייך תדייקי ותבקשי אשמח לעזור אם אוכל ולא אכוון אותך לחנות אחרת . בברכה בלה

בוקר טוב טל טל את מעלה כאן שלושה חששות/פחדים שלא ניתן להתעלם מהם, כיוון שהם מהווים חסמים ללמידה והתקדמות: 1. הפחד לטעות 2. הפחד לשחרר את הראש הדיאטטי 3. הפחד מעצמך, מבחירותייך. "חוששת ללכת לאיבוד" – כשאנו יוצאים לדרך חדשה שלא הלכנו בה קודם, עלינו לאפשר לעצמנו לזרום ולטעות. טעויות הן כלי למידה, הן מאפשרות לנו להבין מה לא עובד בשבילנו. ואם לא נטעה, איך נדע? מי שפוחד לטעות, אינו זז ממקומו, אינו יוצא לחקור מרחבים חדשים, אינו זז מגבולות המרחב המוכר והבטוח. כשאת נמצאת במקום בו את פוחדת לטעות, את מגבילה באופן משמעותי את יכולת ההתקדמות והלמידה שלך. המילים הללו משקפות לי גם את ההתנגדות לשחרר את הראש הדיאטטי ולא את הפחד מדיאטה. ואני אסביר: מה שאת בעצם אומרת לי בשלוש מילים זה "אני חייבת לדעת ולהיות בשליטה מלאה" כשהשליטה שאת מכירה היא שליטה חיצונית התנהגותית, לה אני קוראת שליטה מדומה וקצרת מועד. טל טל, דיאטה ממלאת תפקידים שונים אצל בני אדם והרבה יותר גדולים מההרזיה עצמה, כשהעיקרי שבהם הוא תחושת השליטה שאותה את מביאה לגישה שהיא שונה בתכלית. מחקרים מראים לנו שאנשים נוטים להתחיל בדיאטה בעיקר בתקופות של מעברים ושינויים (מעבר דירה, מעבר מילדות לבגרות, שינוי עבודה, שינוי סטטוס אישי וכ"ו). הסיבה לכך היא הצורך בתחושת שליטה, במצב של אי-ודאות. כשהכללים ברורים ומוגדרים את חווה שליטה במובן שיש לך את היכולת לדעת "אני בסדר/אני לא בסדר" - לשפוט את עצמך בזריזות ולנסות לתקן מיד, מה שברוב המקרים לא ממש עובד ומוביל למקום של כעס, תסכול, הלקאה והענשה עצמית. כחלק משחרור הראש הדיאטטי עלייך לוותר על הביקורת והשיפוט העצמיים לטובת הלגיטימציה ללמוד, לחוות, לטעות. המשמעות היא מעבר ממוד של לחץ/פחד/מתח למוד של זרימה/פתיחות/סקרנות. כשאת כותבת שאת חוששת לתת שוב מנדט לתפריטים, לאסור ולמותר, זה אומר לי שאת עדיין רואה בדיאטה אלטרנטיבה. וכל עוד הדיאטה היא אופציה, הקושי להתמסר לדרך חדשה גובר, היכולת להנות ממנה ולהתקדם בה נפגמת. כך שהצעד הראשון צריך להיות ביסוס ההבנה וקבלת החלטה בנוגע למה אני לא מוכנה יותר לעשות בחיי ומה הסיכון שאני מוכנה לקחת לטובת הסיכוי. בררי עם עצמך מדוע את מעונינת לבחור בגישת ה"הרזיה ללא דיאטה" ויותר חשוב מדוע אינך מעונינת יותר בדיאטות, בתפריטים ב"אסור ומותר". את מבטאת חשש מעצמך, מה שמעיד על העדר הכרה בכח הבחירה החופשית שלך. הרי אם תחזרי לתפריטים, זה מפני שאת בוחרת לעשות זאת ולא בגלל שאיזשהו כח עליון דוחף אותך לכך, בעל כורחך. אני מבינה שאולי כרגע את רואה זאת מעבר ליכולותייך אך כל מה שזה אומר לי זה שיש להכיר ביכולת ובעוצמה הפנימית שלך לבחור אחרת. ללא הכרה בחופש הבחירה שלך, לא תתכן לקיחת אחריות אישית ומכאן שתהליכי שינוי יזומים, קשים למימוש. כשתביאי את עצמך למקום שבו תצאי לדרך מתוך סקרנות (ולא חשש ופחד), מתוך חשיבה שמאמינה ששום אסון לא יקרה אם אטעה, חשיבה שרואה בטעויות הזדמנות ולא איום, מתוך הכרה בחופש הבחירה שלך אז יהיה התהליך פורה מבחינתך. טל טל יקרה, זוהי התחלה. ולטעמי, אלה הן סוגיות הדורשות תשומת לב. מקווה שהדברים שהבאתי בפנייך בהירים דיים ומאחלת לך הצלחה רבה. שלך בברכת שנה טובה במיוחד לאה פינטו