שאלה ללאה

לאה, אני שואלת אותך כי את מאמנת. תוכלי בבקשה להבהיר לי יותר (רצוי הרבה יותר) על ההבדל בין אימון להרזיה לאימון להרזיה ללא דיאטה. אומנם יש על זה קצת הסבר אבל אני רוצה לקבל יותר עומק.נראה שיש המון מאמנים להרזיה וחלקם מדברים על דברים דומים למה שאת אומרת ובכל זאת נדמה לי שיש הבדל ??? תודה רבה

שלום קרי האבחנה שאני עושה היא בין אימון לדיאטה לבין אימון להרזיה ללא דיאטה. לשם ההסבר אפריד בין שני המושגים: אימון וגישת הרזיה ללא דיאטה. אימון הוא תהליך התערבות ממוקד שינוי שנועד לסייע לך לפתח המיומנויות הנדרשות על מנת להגיע ממציאות חיים אחת (בה את נמצאת כרגע) למציאות חיים חדשה. אימון מתמקד בפיתוח מיומנויות מבפנים החוצה, ועובד במספר רבדים האימון הוא למעשה כלי, מתודיקה שהיא בבחינת "חומר ביד היוצר" ולכן ניתן להחיל אותה על כל תחום בו אנו רוצים ליצור שינוי מהותי (לא רק בהרזיה). בבואך ליצור שינוי כלשהו בחייך, השאלה תמיד תהיה: על מה את רוצה להתאמן? איזו מיומנות ברצונך לפתח? מהי מטרת האימון מבחינתך? כבר כאן, בתשובות לשאלות אלה, עולים ההבדלים המהותיים בין גישת הדיאטה לגישת ההרזיה ללא דיאטה. כשאת עובדת עם תפריט, סופרת קלוריות, שוקלת מזונות, מחשבת אחוזי שומן, נמנעת ממאכלים כאלה ואחרים וכ"ו - על מה את רוצה להתאמן? כשאת בוחרת לפתח מערכת יחסים בונה עם גופך, לחיות בהנאה ובשלוה עם מזון, לחיות בהרמוניה עם עצמך, לחוות סיפוק - על מה את רוצה להתאמן? לכאורה, שתי הגישות מכוונות ליצור אותה מציאות, מציאות בה את חווה גוף רזה. לכאורה, אימון בשתי הגישות מיועד לייצר מסוגלות גבוהה יותר. אך האמת היא שתהום פעורה בין השניים. כדיאטנית המאמנת לתהליכי הרזיה ללא דיאטה, וכמאמנת שבאה מעולם תוכן אקדמי רלוונטי (גוף האדם, על הפיזיולוגיה והביולוגיה שלו), אינני משתמשת בכלי האימון על מנת לפתח אצלך את היכולת לדבוק בחוקים שרירותיים ומלאכותיים (חוקי הדיאטה), יהיו נפוצים ורווחים בתודעת הציבור, ככל שיהיו. דיאטה, מבחינתי, היא גישה שתוחלת החיים של תוצאותיה נמוכה. דיאטה פועלת כנגד הגוף ולא עם הגוף. דיאטה היא למעשה אחד מגורמי ההשמנה הבולטים של העידן המודרני. וכל זאת, על אף העובדה שבטווח הקצר אנשים מצליחים לרדת במשקל כשהם דבקים בה. כך שכובד המשקל של אימון לדיאטה הוא בגיוס המשמעת העצמית וכח הרצון. כמי שאינה מאמינה בדרך זו אינני יכולה לאמן בה. כדיאטנית העובדת ע"פ גישת ההרזיה ללא דיאטה, אינני מתעלמת מגורמי ההשמנה. אינני רואה בהשמנה מצב נקודתי שיש להעלים אלא ערה ומעוררת את המתאמן לזהות את צורת החשיבה, העולם הרגשי אשר יוצרים אותה. מבחינתי, מתאמן שמרזה אך אינו חש בנוח עם מזון, ממוקד בצמצום האכילה שלו, מבקר את גופו ושופט את עצמו מבוקר עד ערב וחי במאבק פנימי - לא השיג את המטרה בכלל (גם אם השיל ממשקלו, כיוון שלי ברור שהוא חי בדיאטה ומכאן שהוא עדיין חי בעולם של שמנים ותוצאות אלה לא יחזיקו מים). לראיתי, תהליך ההשמנה הוא: תהליך של התעלמות מצרכינו תהליך של התרחקות מעצמנו. תוצר של חוסר תקשורת פנימי. תוצר של חוסר סיפוק ברמה כזו או אחרת תוצר שלהעדר נוכחות אמיתית בחיינו תוצר של חוסר מודעות (וכאן אני מבקשת לעשות את האבחנה בין ידע למודעות) והכי חשוב ואולי מסכם, השמנה היא חוסר כבוד ותשומת לב לעצמנו (ואינני מתכוונת כאן לרעיון שלקצוץ לעצמך סלט זה אומר לכבד את עצמך. יכול להיות, אך לא זו הכוונה) אי לכך, בבואי לסייע לאנשים להתמודד עם המציאות השמנה שלהם עלינו ליצור תהליך הפוך. ואוכל? הוא חלק קטן מכל הסיפור הזה. בנוסף, בעוד גישת הדיאטה מתייחסת לגוף באופן מכני ורואה בו משהו שדורש ריסון ושליטה. גישת ההרזיה ללא דיאטה רואה בגוף את הפרטנר האולטימטיבי לתהליך ההרזיה. כיוון שנקודת המוצא היא שונה, ההתייחסות משתנה ומכאן דרך הפעולה. אם נחזור לשתי השאלות ששאלתי בנוגע לנושא האימון, את יכולה להבין שאימון להרזיה ללא דיאטה יוצר מיקודים אחרים לגמרי. אם כן, קרי, אני יכולה לסכם ולאמר שאני דיאטנית העובדת ע"פ גישת ההרזיה ללא דיאטה ומשתמשת במתודיקת האימון על מנת לאפשר את התהליך באופן מעצים ובונה. מקווה שמספיק רחב ומעמיק, מספיק מפורש וברור ואם לא, שאלי ונען. יום נפלא שלך לאה פינטו

תודה מקרב לב. מעמיק ומבהיר מאד. זה בהחלט נראה שני מוצרים שונים לחלוטין. אם זו לא חוצפה מצידי עוד שאלה קטנה מה הבדל בין ידע למודעות. תודה רבה על התשומת לב והנכונות לחלוק את האוצרות שלך עם כולנו. קרי