חושבת חושבת חושבת-לפרוש או לנסות להבין
דיון מתוך פורום הרזיה ללא דיאטה
שלום ללאה ולבלה המקסימות,אני ממזמן בפורום הזה עוזבת חוזרת עוזבת שוב חוזרת,התחלתי לאכול כל מה שבא לי(כבר כ 3 חודשים)לא השמנתי אבל גם לא רזיתי בכלל!מה שכן הגוף ניהיה לא יפה העור בטוסיק נהיה כמו קליפה של תפוז-וזה תוך 3 חודשים מה יהיה אללה???? לא-אני לא מאשימה אף אחד-רק את עצמי אולי,... אולי לא הבנתי נכון את השיטה הרי אין נסים -אוכלים פחות-מרזים,למשל עכשיו חזרתי מלימודים אני קצת רעבה אבל לא נראה לי שהגוף רוצה לאכול בשעה כזאת,ואני נזכרת מהאור שניהיה לי בטוסיק ונעלם לי כל הטאבון(יש לציין שלפני זה בחיים לא היה לי תופעה כזו בעור) שינוי חשיבה,התייחסות לאוכל?-אז אולי באמת אשכנע את עצמי שעכשיו(22:00) זה לא הזמן לתפוחי אדמה עם עוף בגריל-את זה אני אשאיר למחר ועכשיו אשתה ריוויון-גם זה לא רע-הקיבה תגיד לי תודה,את העוגה הטעימה הזאת גם אותה בא לי לחסל עכשיו אבל נראה לי אותה אני אשאיר למחר לבוקר-בכיף כזה עם נס קפה!בלה,לאה-זה עדיין ראש דיאטטי???אני בכלל לא בכיוון? לגבי הספורט-לא בא לי להתעמל הרבה אבל הגוף שלי פשוט דורש זאת מכוון שהבטן שלי לאחר הלידה פשוט נפלה-איך לא אעשה כפיפות בטן,איך אקבל בטן כזו עם אהבה-כן היא שלי אני יודעת-אבל היא יפה-אז צריך לטפל בה-גם זה ראש דיאטטי???(האמת תוך כדי שאלה אני משכנעת את עצמי שלא-שהפסקתי לחשוב על דיאטה וגם מזמינה את כולם ששאני מכירה לבקר בפורום הזה) בקיצור זה המצב שלי כרגע אז אני מנסה להבין ,אינני רוצה לחזור לדיאטות-קטן אלי אבל לנסות להבין את הראש שלכן אולי זה טיפה קשה,אני גם אחת כזאת שאוהבת שהכל פרפקט ולא רוצה ללכת לים עם עור תפוז. בלה ,לאה מבקשת רק שתגידו לי האם אני בכיוון הנכון או שלא בכיוון תודה אני בת 26,יש לי בת היא 2.5,גובה 168 מישקל 67 קילו משקל לפני לידה(58) דיאטה אחת בחיים בגיל 20,יתרת החיים פשוט שמרתי פחות או יותר! מחכה לתגובות שלכן ותודה מראש ואמון תודה על הפורום הנפלא הזה
מלי שלום! אני אולי לא מקצועית כמו בלה או לאה אבל אני יכולה להגיד לך שגם אני נמצאת בתהליך כזה ולפי מה שאני חושבת את לא כל כך בכיוון... את עדיין נמצאת המקום שאת בוחרת את האוכל מתוך מחשבות של מה כדאי מה לא- מה משמין ומה לא... לדוגמא "22:00 זה לא הזמן לתפוחי אדמה עם עוף בגריל". יכול להיות שבאמת זה לא מה שהתחשק לך ורצית לאכול את זה מתוך נחמה כלשהי, אבל יכול להיות שזה באמת מה שהתאים לך ומזה היית שובעת ומרוצה... אך זה לא העניין- העניין הוא לתת לגוף את השליטה המלאה לגבי קבלת ההחלטות, החוכמה היא לא לתת לעצמנו (לראש ולמחשבות) לקבוע מה הגוף יקבל עכשיו. ברגע שתצליחי לסמוך על גופך ולדעת בביטחון שהוא היחיד שיודע בדיוק מה הוא צריך- את תראי שאין לך בכלל כל צורך להתערב... הוא יעשה את הכל לבדו ובצורה מושלמת. אני יודעת שזה קשה לתת את השליטה לגוף, כי גם לי זה היה ככה... אבל אם תנסי- ותנסי באמת- בלי פחד, בלי לחשוש, פשוט לסמוך על גופך- את לא תאמיני עד כמה שהגוף הוא בסך הכל לטובתך ונמצא איתך יחד לאותה מטרה- להרגיש טוב, להראות טוב ולתפקד בצורה המיטבית ביותר... הדבר החשוב הוא לא לוותר- כי אנחנו כל כך רגילים למחשבות הדיאטטיות שלנו וזה קשה לשנות אותם- אבל זה בהחלט אפשרי! מקווה שעזרתי...שיהיה לך יום טוב!
תודה על התשובה,תספרי קצת על התהליך שעברת אם את יכולה
יקירה, את עדיין עושה דיאטה. לגמרי. את רעבה פיזית אבל מנסה לשכנע את עצמך שלא. מה שאת באמת רוצה זה עוף ותפו"א אבל את מסתפקת בריוויון (זאת ממש התאכזרות!). את פשוט עושה דיאטה ומנסה לקרוא לזה בשם אחר. אותה גברת בשינוי אדרת. זה לא יעבוד. תנסי באמת באמת לא לחשוב על המשקל (ובגלל זה אני כל כך לא אוהבת את שם הפורום, כמו שכתבתי בהודעתי הראשונה - כי כל עוד הפוקוס הוא על המשקל, אנחנו עדיין במנטליות של דיאטה) אלא באמת על הצרכים של הגוף.
לדעתי לאכול ב 10 בלילה עוף זה לא הכי נכון אולי זה גם עניין של חינוך,אני גם ניסיתי 3 חודשים לאכול מה שבא לי-נכון לא השמנתי אבל קיבלתי עור תפוז והרגשה לא כייפית מאכילת 2 מנות שוארמה בשבוע +מנת פלאפל איזה יום,3- 4 פעמים בשבוע ציפס ומקדונלדס-חד משמעי זו לא הדרך הבריאה והטבעית אפילו אם לא משמינים מכל זה(גם לא היתי נותנת את כל זה לבת שלי) ההיגיון בפורום הזה הוא אחר ואותו צריך להבין,קראתי הסבר של לאה על המודעות העצמית בהודעות קודמות-לא הבנתי כלום-קשה להבין שפה שלה! אני חוזרת ואומרת-אין נסים-אוכלים פחות(לא בגלל דיאטה)מרזים!
בוקר טוב מלי את פועלת ומונחית ע"י הראש הדיאטטי, יקירה. זה לא הכיוון. הרעיון הוא להפסיק לעבוד על עצמנו ולהתמחות במניפולציות ובשיח פנימי שקרי. את אומרת שאת מרגישה רעבה אך מתכחשת לזה. אני מבינה שכשאת מרגישה רעבה (בנקודה ספציפית זו) את מרגישה שהיית נהנית מתפו"א ועוף בגריל אך מספרת לעצמך סיפור דל אנרגיה. "הקיבה תגיד לי תודה" - את עושה טובה למישהו? למי? לא נראה כי משהו משתנה בהתייחסות שלך לגופך, ההתעסקות באוכל ובקלוריות מנהלת אותך. מה שמנווט את ההתנהלות וההתייחסות שלך מגולם במשפט אחד שאמרת: "הרי אין נסים -אוכלים פחות-מרזים" ואכן בזה את מתעסקת, בלאכול פחות. לשיטתי, הכיוון הוא אחר לגמרי. הרזיה היא תוצר של התייחסות מכבדת לעצמנו - לצרכינו הפיזיים (מבלי לנסות לעוות אותם) ולצרכינו הרגשיים. שינוי סגנון האכילה הוא תופעת לוואי של שינוי ההתייחסות. צר לי לאמר לך שאינך בכיוון. וממליצה לך להתעמק בשרשורים השונים בפורום ולהתמקד בהבנת הגישה והחשיבה שעומדת מאחריה ולא במה לאכול, מתי וכמה. מעריכה מאוד הנכונות שלך ורוצה לאמר לך שאם תבחרי להתמסר לרעיון ולהעמיק בו (ולא "עוזבת חוזרת, עוזבת חוזרת"), אם תבחרי להסתכן ולשחרר את הידוע, הברור והמוכר, תגדילי את סיכויי להבין באופן ניכר. ועם כל שאלה שתעלה אנחנו כאן. מאחלת לך יום נפלא. שלך לאה פינטו
מנהל פורום הרזיה ללא דיאטה
