דיאטה אחרונה

שלום ללאה ובלה,חשבתי לעשות עכשיו דיאטה אחרונה חודשיים בערך להוריד איזה 10 קילו ואז להתחיל לשיטה שלכן מה אתן אומרות?זה בסדר?(התחלתי אתמול וכבר ירדו לי 400 גרם) ועוד שאלה-זה נכון שדיאטות יכולות לגרום להפרעות בלוטת הטריס????????(קראתי כאן בפורום) מחכה לתגובה תודה

שלום מישהי בספק. אני רוצה להעיר משהו חשוב. אתחיל בדוגמא. נגיד שיש לך ילד שאת במערכת יחסים איומה אתו כי הוא תלמיד גרוע, מתחצף ולא לומד. נגיד שאת מענישה אותו, רבה וכועסת במטרה לשנות את התנהגותו אך כל זה משיג את ההפך. נגיד שהגעת למסקנה בדרך כלשהי שטעית ושאם את רוצה לשנות את התנהגותו של הילד שלך עליך לשנות גישה וליצור אתו דיאלוג אוהב, מכבד ומעצים כי את חושבת שהגישה הזאת הגיונית ואולי תיצור משהו חדש, ועכשי את אומרת אני רוצה עוד קצת לריב, להעניש ולהעליב אותו כדי שישתנה ורק אחרי זה אשנה את הגישה כלפיו.... נראה לך הגיוני??? הגישה של הרזיה ללא דיאטה עובדת על מערכות יחסים. שלך עם הגוף שלך, שלך עם האכל ,ושלך עם עצמך. אם את השתכנעת שדיאטה זה דבר רע שלעולם לא יביא אותך להרזיה אלא להפך, מה בידיוק הטעם לעשות עוד דיאטה ? אם את מבינה שדיאטה מייצרת נזק פיזי ונפשי שלא מיצר הרזיה למה את רוצה לעשות עוד פעם דיאטה? ואיך בידיוק תעשי את הגישה? עד כמה באמת הבנת אותה (רמז אם היית באמת מפנימה את העקרונות שלה היית מבינה כמה חסר היגיון הצעד שאת מעלה פה). בכל אופן זו דעתי . בלי קשר אאחל לך המון הצלחה בכל אשר תחליטי. סוף שבוע נעים וחג שמח בלה

בוקר טוב לך . ספק לעולם עולה בנו כשיש ניגוד בין מה שאו מאמינים בו לבין מה שאנו רוצים להאמין בו. בכל פעם שמשהו חש ספק בנוגע למשהו, זה רק מפני שבתוכו חיה ובועטת אמונה מנוגדת. לעניננו, האמונה שבתוכך מניעה אותך לשלוט בגופך ובתזונתך באמצעות מערכת חוקים וצווים שהזנת במשך שנים. והיום, כשאת נחשפת לרעיון שאומר לגמרי אחרת, הספק חייב לעלות. השאלה היא לא אם הספק יעלה או לא (כי במצב כזה הוא תמיד יעלה), השאלה היא כיצד את בוחרת להתמודד עם הספק הזה. וכאן האפשרות שאת שוקלת לבחירה היא האפשרות הטבעית למי שחושש משינוי (שגם זה נורמלי, אגב). את בוחרת להמשיך עם אותו דבר, בוחרת באזור הנוחות שלך. מכאן, לא ייצמח שום דבר חדש. מה יקרה אחרי שתרדי 10 ק"ג, שישנה את המצב באופן בו תרגישי נוח לשנות את גישתך לגופך, לעצמך, לאוכל? איזו מחשבה מנחה אותך ומנהלת את התוכנית הזו? זה מזכיר לי קצת את "אני ארד ואח"כ אשמור" – מן אשליה מתוקה כזו שהפעם זה יעבוד, מן אשליה שמתנפצת לנו בפרצוף, בטווח זה או אחר. כל בחירה שלך היא זכותך החופשית ומתוך כך היא לגיטימית. מה שאני מציעה זה לבחון את ההשלכות. לכל בחירה שלנו יש השלכות לטווח הקצר ולטווח הארוך, חלקן חיוביות וחלקן הרבה פחות. המטאפורה שעולה בדמיוני כרגע, נוכח הפוסט שלך היא אדם היושב גבעה, לא נוחה במיוחד עם נוף לא משהו בכלל ומתצפת אל נקודה אחרת במרחב, ואשר אליה הוא שואף להגיע ...אבל לא היום. זו ההחלטה היחידה שיש לה כח ברגע זה, גם אם יספר לעצמו שמחר יבחר אחרת, אולי כן ואולי לא, ולכן אין זה רלוונטי מה יהיה מחר. וכרגע כשהוא על הגבעה (בהלך הרוח הדיאטטי) הוא מבקש יותר נוחות ומתחיל, רק להיום, לסדר לו מקום לינה, בונה לו אוהל. עכשיו זו כבר לא סתם גבעה, זו גבעה עם אוהל, כבר קשה יותר לעזוב. ובכל פעם שאת בוחרת לעשות דיאטה את כבר תוקעת עוד ועוד יתדות לאוהל, מייצבת, מחזקת, מוסיפה פרגולה ומפנה מקום לבישולים ולפנאי. בקטן בקטן, את מסדרת לך את אזור הנוחות שלך. ואז..... כבר הרבה הרבה יותר קשה לעזוב את אותה גבעה. גם אם תשבי כל היום ותגלי שהגבעה עצמה אינה נוחה והנוף ממנה משעמם עד מוות. וזה מה שאת עושה להלך הרוח הדיאטטי שמטפח בסיכומו של דבר את ההשמנה שלך, את מעמיקה, מזינה ומשדרגת אותו. וכשתהיי 10 ק"ג פחות בזיעת אפיים, יש סיכוי רב שהפחד שלך לשחרר יהיה גדול יותר. כך שאני מציעה לא להתנבא לגבי המחר. כל מה שיש לך הוא רק את היום. לדבר על מחר, זוהי טקטיקה חביבה אך משלה להרגיע את עצמנו. אז אם להיות יותר פרקטית, שאלי את עצמך, מה יהיה לי מחר, ואין לי היום, שיאפשר לי אחרת? אם תמצאי שמדובר במשהו שאכן אינו באפשרותך היום, הכירי בו ופעלי לייצרו. אל תשאירי את זה בידי הגורל. וזכרי, כל מה שאת אומרת שתעשי בעתיד אינו רלוונטי לפעולתך כעת. ומה שאת עושה כעת זה לשבצר את הבית שאותו את אומרת שאת רוצה לעזוב כי השכונה ממש לא טובה לך. מה שאת עושה, ללא משים, זה ליצור לעצמך עוד סיבות למה לא לעזוב. אז אם את רוצה להישאר זוהי דרך מוצלחת במיוחד. אם לא, אני מציעה לבחון את הדברים בעיניים מפוכחות. שינוי מתחיל לרקום עור וגידים ברגע שבו אנו מפסיקים לדבר על מחר ועושים היום. ובנוגע לבלוטת התירואיד (תריס) – זוהי בלוטה המפרישה הורמונים האחראים, בין השאר, על חילוף החומרים בגוף האנושי. כל דיאטה יכולה להשפיע עליה אך לא לפגוע בה באופן כרוני ובלתי הפיך. למעט מקרים בהם נעשה שימוש בעזרים דיאטטיים המכילים את הורמוני התירואיד (התכשירים המתיימרים להעלות את חילוף החומרים). כיוון שבמקרה זה יש הכנסת הורמונים ממקור חיצוני, הבלוטה מקבלת משוב שלילי לייצור ועם הזמן עלולה להתנוון כך שעם הפסקת האספקה החיצונית, יכולת הבלוטה לתפקד פוחת וההשלכות ברורות. בברכת יום מעורר מחשבה והשראה שלך לאה פינטו

תודה רבה אל התשובות בלה ולאה אתן כל כך עוזרות