בהמשך להתייחסותך

בלה שלום, כשענית לשאלתי, אמרת לי לדמיין שיש לי חדר עם כל האוכל שאני הכי אוהבת, הוא רק שלי, ורק לי יש מפתח אליו, ואני יכולה להיכנס מתי שאני רוצה. חשבתי להפוך את התרגיל למציאות, אך אני בכל זאת חוששת לקנות כל כך הרבה אוכל טעים כי אני יודעת שאני אוכל את זה בפרק זמן קצר. אם האוכל יהיה מול העיניים, הרצון לאכול אותו יתעורר. אני מבינה שזה לא טוב שאני לא סומכת על עצמי ועל הפרטנר האהוב שלי (גופי), אך חוששת בכל זאת. כדאי להעמיד את התרגיל במבחן המציאות?

שלום לך. מי שהציע את התרגיל הזה של חדר מלא אכל הייתה קרול מונטר מפתחת הגישה של הרזיה ללא דיאטה. לפי שיטתה זה אחד התנאים הראשונים להבראה מאכילת יתר והשמנה והיא מדברת הרבה על החובה לעשות זאת. לדבריה זה עובד נהדר ואחרי זמן קצר של אכילת יתר יש איזון מלא של אכילה וירידה במשקל הפעם בלי פחד ומאבק. אז את צודקת זה שאת חוששת מראה שאת לא ממש סומכת עד הסוף. כל עוד תתני לחשש הזה להחליט עבורך לא תוכלי באמת להנות מהגישה. לחשוש זה בסדר אבל אם לא תתגברי פשוט לא תלמדי לשחות/לנהוג או כל דבר אחר. אז קדימה לקפוץ למים ותדווחי לנו איך היה. בברכה בלה