מה אוכלים כאשר רעבים?

שלום , בנסיון להבין את השיטה המוצגת כאן התעוררהאצלי שאלה: המצב הרצוי הוא לאכול רק כאשר הגוף שלך מאותת לך על סמני רעב אמיתיים ולא רעב לצורך השקטת תסכול, שעמום וכו. בהנחה שאני אוכלת כאשר אני באמת רעבה, לאחר מספר שעות בהן לא אכלתי כי לא הייתי רעבה, עולה אצלי השאלה מה לאכול. הראש הדיאטתי אומר לאכול לי אוכל בריא, דל קלוריות וכו, הראש החופשי מחישוקי הדיאטה יכול למשוך אותי לאכילת קפה ועגה, מנת גלידה או צלחת פירות. מהי הגישה שלכן לסוגיית סוג האוכל ואיכותו, כאשר אתה באמת רעב? אילנה

ערב טוב אילנה המצב הרצוי הוא לחיות בהרמוניה עם עצמנו. כשאנו מדברים על חופש בחירה מלא, על הזכות לעשות בחירה אותנטית בכל רגע שעומד בפני עצמו, איננו מייצרים הלך רוח ושיח של הגבלה. משפטים שלתוכם תכניסי את המילה "רק" הופכים לכללי אצבע בעיתיים, כמו בכל דיאטה. אילנה, המטרה היא ליצור שינוי מהותי ואם המטרה היא להפוך לאנשים רזים מבפנים החוצה, איך זה מתיישב עם חוקיות גורפת שכזו. מה תעשי כשתבקרי חברה שמציעה לך עוגה מופלאה שזה עתה הכינה? בהנחה שאינך רעבה. (אגב, כשאנו רעבים באמת, הדבר האחרון עליו נפנטז יהיה עוגה ואין זה משהו שאנו מתכננים אותו, זה משהו טבעי שקורה כשנותנים לו לקרות) אז אמרנו שאינך רעבה ועדיין העוגה הזו היא סופר-אטרקטיבית, מ-ה א-ת ע-ו-ש-ה? נמנעת או מתענגת? משאירה לך בשלב זה לענות על השאלה ואשמח להתייחס במשך. בנוגע לשאלתך, אדגיש ואומר שאחד הדברים הנרכשים תוך כדי תהליך (ואני מדגישה תהליך, תהליך של למידה שהוא תוצר של חוויה מתמשכת וחוזרת), הוא האמון שלנו בגופנו ובעצמנו. שאלתך מבהירה לי כי אינך סומכת על עצמך ו/או על גופך והאמת היא שזה נורמלי, לאחר כ"כ הרבה שנים בהן לא שאלת את עצמך "מה אני הכי רוצה? מה יהיה לי הכי טעים עכשיו?" במקום זה התעסקת במה שצריך ובמה ש"נכון", במה שדיאטטי ובמה ש"בריא". זוהי בעצם שאלה חדשה וחשובה ביותר. בהתחלה יהיה הרבה מקום למזונות מהם נמנעת לאורך השנים ובהמשך ככל שתאמיני לעצמך באמת שמזון זמין בחייך בכל עת ובכל מקום, האטרקטיביות שלו תפחת והבחירות ישתנו באופן טבעי. אך יש כאן עוד רבדים שקשורים בהבנת הגוף שלך, בהבנת תבנית החשיבה שלך, בהבנה הבסיסית של מה זה לשחרר את הלך הרוח הדיאטטי ועוד וכל אחד מהרבדים הללו הוא שלב תהליכי בפני עצמו. ערב נעים שלך לאה פינטו

לאה שלום רב, אני כל כך מודה לך על התשובה המפורטת והנוגעת באופן מדוייק בסימני השאלה שהעלתי. מאז שגיליתי את חוכמת האתר שלכן, אני מנסה להתרחק מהשפה המגבילה הבאה עם פרדיגמת הדיאטה ומשתדלת יותר ויותר להקשיב ולגופי ולשאול את עצמי כאשר אני רעבה, כמו שכתבת, מה אני הכי רוצה? מה יהיה לי הכי טעים עכשיו?" ממש כמו שכתבת, אני לא בוחלת במזונות שנחשבו אסורים בעיני לא מזמן. בבית קפה אני בוחרת לאכול עוגת גבינה מפתה ולא כריך דיאטטי...יחד עם זאת אני מרגישה תחושת מלאות נעימה שעות ארוכות לאחר כל ארוחה, בידיעה כפולה שקודם כל קיבלתי מה שרציתי ושנית- האוכל יהיה זמין מתי שאחליט לאכול. ביחס לשאלתך - אני רואה את עצמי ממש מתלקקת מעונג באוכלי את העוגה שחברתי אפתה, ואני מקוה שרגשי האשם שאיפיינו אכילה כזו בעבר יתחלפו בשמחת ההנאה. מכל הרבדים שציינת הייתי שמחה להבין את מה זה עבורי לשחרר את הלך הרוח הדיאטטי. האם תוכלי לקרב אותי להבנה באמצעות שאלות מנחות? שוב, תודה על ההתייחסות לשאלתי, כל טוב, אילנה