שאלה ללאה פינטו

קיבלתי בתודה את ההסבר על הגישה המדוברת ,קל להבין אותה אך מאוד קשה ליישם אותה. מה עושים למשל בשעות הערב כאשר אני קשוב לגופי וכל מה שאני שומע זה רעב בלתי פוסק עד כדי כאבים?

בא לי לרוץ אליך עם הסירים עכשיו. אבי יקר, למה נועד סיגנל הרעב אם לא על מנת לכוון אותנו לאכילה? זהו בדיוק תפקידו. הגוף שלך צועק "feed me feed me" ואתה, מה אתה עושה? מתעלם ממנו במפגין? מאדיר את הסטרס? איך זה אמור להיגמר אם לא באכילה? הגוף אוהב להרגיש נוח, כשהוא מרגיש נוח, כמו תינוק רגוע, הוא שקט. מצבי רעב בדיוק כמו מצבי מלאות ופיטום הם מצבי אי נוחות שמטרתם לעורר את תשומת הלב שלנו למלא את הצרכים הנדרשים. תאר לך שאתה מרגיש שבא לך פיפי ומחליט "לא! השלפוחית הזאת לא תגיד לי מה לעשות" מה יקרה אז? האם זה נשמע נכון? האם זה נשמע חכם? ומה אתה חושב שיקרה בסוף? אבי הרשה ל להתייחס לאמירה שלך "קיבלתי בתודה את ההסבר על הגישה המדוברת ,קל להבין אותה אך מאוד קשה ליישם אותה". אבי, אני יודעת שלא הבנת את הגישה ולכן הקושי ברור. אתה מרגיש שאתה מבין אותה כיוון שהאופן בו אנו, בני האדם, מבינים דברים חדשים הוא מעצם החיבור שלהם למשהו שאנו מכירים. ומה שאתה מכיר זה : "כדי לרזות צריך לצמצם ולהגביל, יש לרסן דחפים וכ"ו" ולכן מה שאתה מנסה לעשות זה להשתמש בכלי כזה או אחר של הגישה ולהלביש אותו על מה שאתה יודע ומכיר. אבל האמת היא שמדובר במשהו שונה לחלוטין שלמענו תצטרך ללמוד לפתח מסלולי חשיבה חדשים. וזה התהליך האמיתי שנדרש כאן. בגישה זו, אחד השינויים המשמעותיים הוא המעבר מתודעת חסר לתודעת שפע. כי הרי מה שמשמין אותנו הוא לא הקרואסון אלא המאבק הפנימי שיצרנו סביבו, הוא זה שבסיכומו של דבר יגרור אותנו לאכילת יתר. מה שאתה מנסה לעשות כאן זה למנוע מעצמך לאכול וזה שורש הרע ואחד הגורמים המהותיים בהשמנה. אבי, ממליצה לך בחום לקחת ליווי. מדובר בגישה מדהימה ובדרך נהדרת שתוביל אותך אל מטרתך ויותר מכך. יקירי, מקווה שהארתי ולו במעט את הדרך. מאחלת לך ערב נינוח ושלו שלך לאה פינטו