כל-כך רוצה להצליח...

אני כל-כך הייתי רוצה להצליח אכול ללא דיאטה! אני מחליטה, ובמשך שלושה, ארבעה ימים אני על גג העולם. משוחררת, מאושרת, נושמת את החיים במלואם, רואה את העצים והפרפרים, יוצאת מעצמי ומחישוביי הקלוריות האינסופיים. ואז- שוב מאבדת שליטה, מתנפלת מכל הבא ליד וחוזרת למסגרת המוכרת של ספירת קלוריות. ואז- שוב מחליטה, הרזייה ללא דיאטה! איך יוצאים מהמעגל הזה? איך לא מאבדים שליטה? למה אני בכלל מאבדת שליטה?אני יודעת שזו החלטה שלי לאבד שליטה, אני פשוט כל-כך חייבת ומכירה את הפורקן הזה!אני כל-כך רוצה את החופש בזה, לאכול מה שהגוף רוצה, כמה שהוא רוצה, בלי הצורך להיות שקועה עמוק בתוך הראש הדיאטטי הזה שלי!!

יעל היקרה. ראשית אני שמחה מאד שיש בך חלק שרוצה כבר לחיות אחרת - בחופש ,בתחושת שפע בלי מסגרת נוקשה ומיותרת. כל זה טוב ויפה אבל עליך להבין שנפשנו היא דבר מורכב ויש צורך להבין את השפה שלה ולגייס אותה לשינוי עומק. בשביל להתנהל נכון עם נפשנו ,לגייס אותה לתהליך של שינוי עומק - שינוי ברמת הליבה רמת הbeeig יש צורך לצאת למסע בארץ לא נודעת. מסע בה השפה, התרבות והמנהגים לא ממש מוכרים לך. לצאת למסע כזה בלי מדריך שמתמצא בדרך זה לקחת סיכון שתלכי לאיבוד, לא באמת תראי את כל מה שאפשר לראות, ואולי אף תסכני את עצמך. לכן, עם כל הרצון שלך לעשות את זה לבד אני ממליצה לך מאד לפרגן לעצמך תהליך לווי אישי ומקצועי. תראי בזה השקעה בעצמך. תחשבי כמה כסף ואנרגיה הוצאת על דיאטות שלא הביאו אותך לשום מקום ורק הזיקו לך נפשית ופיזית. אברך אותך בחג עצמאות שמח שמגיע אחרי חג החרות ואאחל לך לפרגן לעצמך את החופש הזה שאת כל כך רוצה וגם באמת כל כך מגיע לך. בברכה, בלה