לחיות בלי מסגרת

אני בת 33 וחיה במסגרת אכילה משתנה יותר ממחצית חיי. כל פעם אני מארגנת לעצמי מסגרת אחרת. המסגרת הנוכחית היא, טבעונית. בלי בשר, דגים וכל בעל חיים אחר. בלי ביצים כי זה המחזור של התרנגולת, בלי דבש כי זה הקקי של הדבורה וגם בלי מוצרי חלב כי מחקרים מראים שזה לא מיועד למאכל אדם. אז אני אוכלת רק דברים בריאים לדעתי האישית כמובן. אני נכנסת לאתר שלכם מזה שבועיים 'מתה' לקבל את האומץ לצאת מהמסגרת החונקת של חיי. אבל לא יודעת איך להתחיל? האם באמת עוף כזה דוחה בעניי? האם ביצים באמת מגעילות אותי? וסוכרזית זה כזה נורא? השאלה היא- איך אני אדע שאני לא מרמה את עצמי? מה מותר מה אסור? אם הכל מותר, אז לא להיות צמחונית? וגבינות, זה טוב או רע... איך מתחילים????

איזה סיוט לחיות ככה...

אפרת היקרה. נראה שאת לא יודעת מה את רוצה, מה את חושבת, לאן את רוצה להגיע. נראה כאלו החיים בתוך מסגרות למנהן גזלו ממך את החופש הבסיסי ביותר שיש לכל אדם לאכל מה שבא לגוף שלו. עולמנו הוא עולם מורכב של שפע רב אבל יש בו גם שפע של דעות מסגרות והנחיות. כילדים אנחנו נולדים לתוך מסגרת משפחתית ושם לומדים מה נכון ולא נכון לנו על פי החינוך שאנחנו מקבלים. בהתחלה נעשה מה שהורינו יגידו לנו ועם הזמן נסגל לנו את הסגנון שלנו.לאט לאט נעזוב את המסגרת של המשפחה ונעיז לחיות על פי תפיסתנו.אני שמחה שאת מתחילה להבין שמסגרת יש לה הרבה יותר מינוסים מפלוסים ומוכנה לשקול לוותר עליה. זו בחירה שלך כמובן ואת לא חייבת לעשות אותה בבת אחת. תיאור המזון שלך הוא מזעזע - לקרוא לדבש קקי של דבורים ולביצים מחזור של תרנוגולות זה לראות את האכל בצורה קיצונית מאד. ברור שאם כך את רואה את לא צריכה לאכל אותו. אני מזמינה אותך להתחיל לבדוק עם עצמך קצת הגמשה של מסגרת האכילה שכפית על עצמך אבל אולי תתקשי לעשות זאת לבד וכדאי לשקול ליווי מקצועי. בברכה בלה

שלום אפרת. בעלי החיים בטבע מחולקים ל"טורפים" ול"צמחוניים". בני האדם הם בעל חיים יחודי, בהרבה מובנים ובהקשר התזונתי נקרא "אוכל-כל", ז"א שהוא גם צמחוני וגם טורף. לא "או - או" אלא "גם וגם". תזונתנו, מקורה מן החי ומן הצומח, כך ששני מקורות אלה יוצרים את התזונה האידיאלית. נדמה לי שניסית ליצור לעצמך כל מיני הקשרים על מנת לשכנע את עצמך לדבוק בגישה תזונתית כזו או אחרת. מזכירה לי, מכרה דתיה שניסתה לשכנע את עצמה ששוקולד זה לא כשר. זה כמובן, לא כ"כ עבד ורק מסיבה אחת, היא לא באמת האמינה לעצמה. אך השאלה שכל העת מנקרת במוחי היא מה תפקיד מערך החוקים הזה? מהות המסגרת הרי לא באמת חשובה, כי היא ממילא תתחלף עוד מעט באחרת (יותר ממחצית חייך את נמצאת במסגרת כזו או אחרת). הצורך שלך במבנה תזונתי נוקשה וקיצוני, יש לאמר, הוא מה שמעורר את סקרנותי. אין בתאור המסגרת התזונתית בה את בוחרת, איזשהו רציונל יציב. נדמה שקודם בחרת את המזונות ורק לאחר מכן פיתחת אידיאולוגיה. אפרת, מה יקרה אם תחליטי שהכל מותר? (בלי קשר לאם את אוהבת או לא) מה זה יערער? אני חושבת שאלה שאלות חשובות. הפני לעצמך שאלות אלה והיי סבלנית לכל התשובות שיעלו. אם תרצי לשתף, אשמח מאוד. יום נפלא ושבוע מלא כל טוב שלך לאה פינטו