איזה אושר ב"ה!

רציתי לשתף אתכן בהרגשה הטובה שלי, אני אוכלת מה שאני רוצה ואני מרזה! איזה כיף אני שמחה שהכרתי את השיטה הזו, היא כל כך חכמה ומביאה לתוצאות והכל בלי דיאטות והרעבה. ועוד אצלי זה כזה משמעותי כי סבלתי מבולימיה 17 שנים ותודה לאל יצאתי מזה ואיזה כיף לדעת שמעכשיו אין מלחמות יותר ואין תסבוכים, כל כך טבעי וברור. מלבד ההרזיה והאהבה לגוף מחדש זו גם הרגשה מאוד טובה ללא ריגשי אשמה וחרטות ועיסוק תמידי במה אכלתי, מה אוכל. בקיצור תודה לשתיכן

מור בבקשה תספרי עוד קצת. גם אני רוצה להיות שם !!

איך את אוכלת מה שאת רוצה ולא בא לך להמשיך ולהקיא? מה את אומרת לעצמך? איך את מפסיקה ולא ממשיכה לבולמוס?!

היי מור מקסימה כל הכבוד לך על הבחירה והנחישות בישומה. והמון תודה על שמצאת לנכון לשתף אותנו ולחזק את באי הפורום. יישר כח את על דרך המלך שבת נהדרת שלך לאה פינטו

שיניתי את המחשבה שלי לחלוטין! אוכל כבר לא מעסיק אותי כמו בעבר. אוכל זה לא פיצוי לכלום! בטח שלא בכמויות מטורפות, לא אוכלת אם אני עצובה, עצבנית, קשה לי או טוב לי. אני מקשיבה לגוף והוא מדריך אותי למה הוא זקוק, קראתי כל כך הרבה פעמים את מה ששתי הנשים החכמות האילו כתבו והפנמתי ועוד משהוא.. כשונהגים בשיטה זו אז לא מגיעים בכלל לזלילות ללא רסן ואז הגוף מרזה באופן טבעי, אני שבעה אז אני מפסיקה! מעסיקה את עצמי בדברים אחרים ולא עושה מאוכל פולחן. לדוגמא: היום הייתי בחתונה בצהריים, ראיתי את כולם נוהרים לבופה ומעמיסים את הצלחות במלא אוכל. לי זה כבר לא עושה את זה, שמתי קצת מכל דבר ורק מה שבאמת בא לי ואכלתי ועצרתי כששבעתי ולא ניצלתי את העובדה שיש שפע של אוכל. אם אני הצלחתי (בגלל היותי בולימית בעבר) וכל החיים חייתי סביב אוכל אז בטח אנשים שאין להם רקע של הפרעות אכילה יכולים ליישם זאת.