ערב טוב לכולם

טוב אז ככה , קראתי הפנמתי ועכשיו אני בתהליך של יישום.. אבל יש קטע מאוד מוזר והוא שכשאני מנסה להקשיב לקול הקטן שאמור להודיע לי שהגיע הזמן כבר לאכול אני ממש לא שומעת אותו. סתם דוגמא היום קמתי עם הבן שלי והכנתי לו ארוחונת קטנה לפי בקשתו ואצלי כלום. אחרי שעה עדיין כלום , אחרי שעתיים כלום. בסוף יצא שבסביבות 10 אכלתי קצת קורנפלקס עם חלב וזהו.ושוב לא הרגשתי שום רעב אבל בסופו של דבר לקראת 3 שתיתי קצת מרק עם שקדי מרק והרגשתי מפוצצת. הגיוני? למה זה? לא חלילה שיש לי התנגדות אבל זה מוזר לי שמכמויות כל כך ענקיות של אוכל פתאום אין הרגשת רעב.או שאני לא יודעת לקרוא את האיתותים. ולמשל בערב הייתי אצל חמתי ואכלתי {מתוך הרגל} צלחת עם אורז וחתיכה עןף אבל כבר כשאכלתי הרגשתי שזה סתם מיותר ואני בעצם לא רעבה בכלל. מה שכן שמתי לב שפתאום אין לי חשק לנשנש סתם או להתנפל במכה על כל מה שיש בבית. הנה אני יושבת פה וכותבת למרות שבשעה כזאת בדרך כלל הייתי חוגגת עם במבה/ביסלי/תפוצ'יפס ולקינוח גלידה. פשוט לא בא לי וזה בהחלט מוזר. אבל איך אתן מסבירות את חוסר התיאבון או צימצום הכמות באופן כל כך משמעותי?

כמה האכילה עד כה הגיעה ממקום שלא קשור לרעב ביולוגי. בוקר טוב ושבת שלום סילבן. כל מה שתארת נורמלי לחלוטין. מין גילוי מרגש כזה על צרכיו הנורמליים של גופנו (בניגוד אולי למה שהאמנת כ"כ עד כה). אני רוצה לספר לך משהו על הורמון שנקרא לפטין. לפטין הוא הורמון שעולה בדם, ביחס ישר לרמת מסת השומן בגוף. כלומר, כשמסת השומן גבוהה מהרצוי הוא יהיה גבו, כשמסת השומן נמוכה הוא ירד. תפקידו הוא לתת למרכזי הרעב והשובע (יחד עם אינסולין) אינדיקציה בנוגע למאגרי האנרגיה בגוף (מאגרי שומן וסוכר). כשהורמון הלפטין גבוה, הוא ידכא את מרכז הרעב ויעורר את מרכז השובע. המח מקבל מידע "יש מספיק אנרגיה" ולכן לא מפעיל אותנו, ביולוגית, לאכילה. הסברתי מנגנון מורכב בפשטות על מנת לבאר את ההגיון שבחוויתך. מדהים כמה הגוף שלנו זקוק למעט מזון ולהרבה הקשבה ותשומת לב. אחת התבניות מהן אני מבקשת ממתאמנים להיפרד היא תבנית התזונה הנכונה הקלאסית שמחלקת את את היום שלנו ל- 3 ארוחות (6, כולל הביניים. גם כן יצירה מלאכותית בלתי רלוונטית) ומפצלת את הצלחת שלנו לכל אבות המזון. תנו לגוף להנחות אתכם, ללא תיוג של ארוחה כזו כארוחה עיקרית, אחרת כארוחת ביניים ושלישית כנשנוש. לזרום עם הצרכים של הגוף, זוהי התזונה המושלמת. נכונים לך עוד גילויים רבים. דרך צלחה שלך לאה פינטו

מאז שאימצתי את שיטת ההרזייה ללא דיאטה (ותודה לno diet man שהפנה אותי לכאן :) יש הרבה מאוד ימים שפשוט אין לי תאבון.. אתמול למשל זה קרה לי - אכלתי בבוקר מנגו, ולא הייתי רעבה עד הערב! כשישבנו לארוחת ערב חשבתי לעצמי "איזה כיף, אני אוכל באמת להנות מהאוכל" אבל לא - שבעתי אחרי מרק וחצי דג. ולמרות שזאת היתה אמורה להיות רק מנה ראשונה, עזבתי את החצי דג שנשאר בצלחת(!) ואת שאר האוכל הטעים ש"פספסתי" (או יותר נכון - הרווחתי) אני אוכל במהלך השבוע (יש המון שאריות תמיד). לקינוח טעמתי כפית אחת(!) של עוגה. סתם בשביל הטעם המתוק, לא הייתי זקוקה ליותר. יש ימים שהגוף שלי פשוט משדר שהוא מסתדר כמעט לבד (מחוץ לבית אני בד"כ מסתדרת עם פירות בלבד..אפילו כשלוקחת איתי עוד משהו כמו כריך, לא מתחשק לי משהו 'כבד'..) ולעומת זאת יש ימים שהגוף מבקש הרבה יותר (היה השבוע יום שאכלתי על הבוקר שקשוקה + פיתה שלמה מחיטה מלאה ועוד מנה כזאת לארוחת ערב - וזה לא כל מה שאכלתי באותו יום..)