הצורך לשתף-לגילה ענת וכל מה שתקרא

ממש עושה חשק לשתף כל מה שכתבתן... אני נמצאת בתהליך עכשיו,התחלתי בו לפני כ-8 חודשים בתמיכה ובליווי,הגעתי לבד למסקנה שמדיאטה יצא רק רע,אבל הדבר שבו רציתי לשתף אתכן הוא ההתרגשות הגדולה וההנאה הגדולה שאני חווה בכל פעם שאני מרגישה רעב. זה ישמע מוזר לכל רזה טבעי באשר הוא, אבל בכל פעם שאני חשה רעב קטן כזה,אני נהנת מכיוון שעד לא מזמן יכולתי לחוש בו רק שכבר עמדתי להתעלף וגם אז לא תמיד. גילית הרבה דברים על עצמי,האוכל הוא רק זוית הסתכלות אחת והתמיכה שקיבלתי גרמה לי להבין דברים בקשר למערכות יחסים עם משפחתי והורי, ועזרה לי לטפח אני עצמאי ובוגר שמחליט על פי צרכיו לא רק באוכל אלא בכל דבר אחר. ענת-קראתי בעיון את שכתבת,ואני חייבת לציין שלפי הבנתי התהליך תמיד נמשך,אנחנו לא מפסיקים להתפתח ולהבין דברים,ואת תמשיכי לגלות עוד ועוד כי גופנו הוא עשיר בתובנות פנמיות עתיקות ורבות שנים,אנחנו רק צריכים לגלות אותן ולהתפעל מהן. בכל מקרה,אני מוצאת שהפורום הזה מחזק אותי ותומך בי בעצם הידיעה שיש עוד אנשים במצבי ושתחושותינו דומות, והוא הולך ללוות אותי הרבה זמן (הוא כבר במועדפים). שיהיה סופשבוע נעים לכולם ובהצלחה ובהנאה בגילוי העצמי באשר הוא. שלכן נעמה

:-) בכיף. תמיד טוב לשמוע עוד שיתופים. זה מחזק. שבת שלום