האם אני בדרך הנכונה?

קראתי היטב עמודים רבים של הפורום. אחרי תקופה ארוכה אני מרגישה שהגעתי הביתה. סוף סוף מצאתי שלווה. החלטתי לאמץ בחום את הגישה. הסיפור שלי הוא כזה - לפני מספר שנים הצלחתי להוריד בכוחות עצמי 40 ק"ג. שמרתי על המשקל במשך כמה שנים ואז התגרשתי. זאת היתה תקופה מאוד קשה וכמובן שהעלתי את כל 40 ה- ק"ג בחזרה. שנאתי את עצמי. יום אחד פגשתי איש מקסים, איש שאוהב אותי מאוד, למרות משקלי הגבוה (105ק"ג). ודווקא משום שידעתי שהוא אוהב אותי החלטתי לרזות, אבל לא הצלחתי. ואז התחילה תקופה של ייסורים עם דיאטות שונות. ירדתי מאז 20 ק"ג. מחצית הדרך למשקל תקין. אבל מה עשיתי לעצמי - כל היום ספרתי מנות, נקודות וקלוריות, הכרחתי את עצמי לעשות ספורט עד כאב, כל דקה בדקי מה עוד מותר לי לאכול היום וכל פירור נרשם בטבלאות ויומנים שבהם השקעתי את רוב זמני. בן זוגי המקסים אמר לי לא פעם ולא פעמיים שהוא לא מסוגל לראות אותי מרעיבה את עצמי והתחנן שאחזור לאכול כמו בנאדם. אבל כל כך רציתי לרזות... ובדיוק עכשיו כשעייפתי, מצאתי את הפורום, ומאז זה מה שעשיתי: דבר ראשון זרקתי את כל היומנים והטבלאות והחבאתי את מאזני המשקל עמוק בארון. דבר שני החלטתי לתת הזדמנות לגוף להחטיב את הקצב. גיליתי שאני ממש לא מזהה איתותי רעב. למעשה, לא הרגשתי כלל שאני רעבה עד שהתחלתי לרעוד מרוב רעב. דבר שני גיליתי שאני שובעת מאוד מהר, הרבה יותר מהר ממה שחשבתי, ואני שבעה מכמות לא גדולה של מזון לאורך זמן. בכל פעם שהצלחתי לזהות רעב כלשהו ניסיתי לחשוב מה הכי מתחשק לי לאכול, והדבר הראשון שעלה לי לראש- זה מה שנאכל. בסופו של יום הסתבר לי שאכלתי בעיקר סנדביצ'ים קלילים, כמה פעמים במהלך היום. ומעט גלידה (רגילה לחלוטין, ממש לא דיאט). גילתי שאני לא אוהבת מוצרים המכילים ממתיקים ושמעט גלידה רגילה מספקת בקלות את החשק למתוק ואחר כך הצורך במתוק עבר, עד סוף היום. גיליתי שהרבה פעמים אני בכלל צמאה ולא רעבה כמו שנדמה לי. היום כשחזרתי מהעבודה שמתי לב שלא חשבתי על אוכל במשך כמה שעות טובות, ולמעשה אפילו לא הצלחתי לאכול את 3 הסנדביצ'ים שהיו לי בתיק, אלא הסתפקתי ב- 2 ולא הייתי רעבה. גיליתי שאני מעדיפה באופן טבעי אורז מלא על פני לבן ולחם מלא (דגנים) על פני לחם רגיל (פשוט יותר טעים לי). והכי חשוב, לא קראתי אלף מאמרים על דיאטה באינטרנט, לא חיפשתי מתכונים דלי שומן וקלוריות. אני מרגישה כל כך קלה- קלה בנשמה. תודה על העזרה והתמיכה, אמשיך לעדכן ואשמח לשמוע אם זה הכיוון.

איזה יופי לשמוע את הסיפור שלך .ממש מרגש לדעת . תודה מקרב לב על השיתוף. יותר מאשמח להיות מעודכנת לגבי המשך החיים שלך. המון הצלחה ואשמח מאד אם תפיצי את הבשורה. בברכה,בלה