רגשות חיוביים ואכילה

דיון מתוך פורום  הרזיה ללא דיאטה

04/08/2007 | 22:20 | מאת: גילה

לבלה ולאה שלום אני נפעמת מהגילויים החדשים על עצמי ואני בתהליך של הקשבה לעצמי ולצרכי הפיזיים וגם הרגשיים ואני מודה לכן ומעריכה את העבודה שאתן עושות כאן להגברת המודעות לעצמנו בתהליך אני לומדת לאכול לפי רעב שובע ומזהה אכילה ממקור רגשי ,בדרך כלל זה רגשות שלילים שהיה לי קשה להכיל כמו יאוש ,עצב ,שעמום וכיוב'בתהליך שכולו אהבה וכבוד לעצמי אני מרשה לעצמי להיות גאה בהשגי בהתמודדות עם רגשות אלו עלי לציין שזה לא קל אבל שווה את המאמץ במצבי שעמום למדתי להעסיק את עצמי ואני בוחרת להנות מכך בעצב ויאוש למדתי לאזן את המחשבות השליליות במחשבות חיוביות יותר ותומכות שאני חוזרת עליהן תכופות וכך הן משנות דפוסי חשיבה שלילים שיש להם פחות ופחות מקום בתת המודע שלי אני נפעמת מהתגלית המאירה כיצד שינוי המחשבות גורם לי הרגשה טובה משנה לי את מצב רוח הרע ותורם לתהליך ההקשבה לעצמי ולאיזון המשקל שלי עדיין אני מגלה דברים נוספים לעבוד עליהם ופה אני זקוקה לעצתכם גיליתי שאני מתקשה גם להכיל רגשות שמחים כמו אושר ושמחה אני מרגישה מוצפת רגשית וכדי למתן זאת עולה בי הצורך לאכול יש לכן עצה מה עושים אודה לכן מאד על עצה ,בברכה גילה

04/08/2007 | 23:25 | מאת: גילה

כשאני מנסה לחקור את הקושי שלי להכיל רגשות חיוביים עולה בי הידיעה כי איפהשהוא במהלך העבר שלי קיבלתי וחונכתי על איזשהו מסר מדמויות משמעותיות בחיי שאמר שאם טוב לי אני צריכה לשמור על פרופיל נמוך ולא להראות את התלהבותי מחשש לקנאה או צרות עין כנראה , ובאיזשהו מקום זהו מסר שאומר אסור לך להנות הנאה מלאה זה לא מן הראוי להרגיש כך, אני מבינה שבבסיס ההנחה הזו עומד איזשהו פחד שמשהו רע עלול לקרות או להשתבש וזה כל כך מערער את הביטחון האישי ולא נותן מקום לחיים כאן ועכשיו לאור הגילוי הזה יתכן ומן הראוי יהיה לעבוד על האישור לעצמי בדבר היותי ראויה להרגשה טובה וזו זכותי מלידה הלא כן? אשמח על מתן תובנות וזויות חשיבה אחרות מצידכן בקשר לשעמום שדיברתי עליו קודם אז זהו שאני מסוגלת להכיל אותו ולא מרגישה יותר צורך לברוח ממנו אני עדיין בעלת ערך גם במצב של הוויה ללא יצירתיות כלשהי ואני מודה כאן ללאה שהאירה את עיני בנושא בעצם העלאת השאלה כאן בפורום לאחת הכותבות מי היא כשהיא משועממת ומדוע יש לה צורך לברוח מכך מהר לילה טוב ותודה לכן גילה

05/08/2007 | 00:49 | מאת: לאה פינטו

ערב טוב גילה את לא מבינה איזו הרגשה נפלאה מילאה אותי כשקראתי את הודעותייך זו אחר זו. תחושה של רוממות רוח, של גאוה גדולה, של שמחה רבה. לפני שאסביר מדוע, אספר לך על האופן בו אני מתמודדת עם רגשות חיוביים ונהדרים אלה, כדי לפתוח אפשרות, גם עבורך. בדיוק כמו עם ה"שעמום", אני נותנת לרגשות הללו להציף אותי וחווה אותם במלואם. נותנת להם להתבטא בעוצמה בגופי ובהוויתי ולומדת היכן הם מתבטאים בי פיזית.מה זה אומר לחוות אותם? מה קורה לי? מה קורה סביבי? מה זה גורם לי לרצות לעשות? במקרה שלי, בבית החזה שנפתח לרווחה, הכתפיים שנמתחות לאחור, שרירי השפתיים והלחיים שנמתחים לחיוך מלא ויטמינים. בא לי לשיר, בא לי לרקוד, בא לי לחבק מישהו. כבני אדם נולדנו לחוות שלל רגשות. הרגשות הם מערכת משוב והנעה. הרגשות נותנים לנו אפשרות לקבל מושג בנוגע לאיכות החשיבה שלנו. כשבראשינו עוברות מחשבות בעלות אופי חיובי, נחווה רגשות חיוביים ולהיפך. לדוגמא, אם אני קוראת אותך ועולה בי המחשבה "איזה יופי, היא לקחה משהו ממה שיש לי לתת" וערך הנתינה והתרומה הוא ערך חשוב במדרג הערכים שלי....אני אחוש תחושת סיפוק ואושר. הרגש לימד אותי על מה שחשוב לי בחיי. (זה כמובן לא הדבר היחיד ולא הערך הראשון במדרג שלי, אך הוא בין הגבוהים ולכן זה ניכר בהרגשתי). ולהיפך. אם בתודעתנו חולפת מחשבה בעלת אופי שלילי ופסימי, לדוגמא: "כשאני לא חיה בהוויתי היצירתית, אני חסרת ערך" מן הסתם יתעורר רגש כואב, כואב עד מאוד אפילו כיוון שאנו מטילים ספק בזכות קיומינו. הרגש הכואב מפנה את תשומת ליבך לדפוס החשיבה שלך. כי שם צריכה להתממש העבודה. כשבחרת לחשוב ולהאמין "יש לי זכות קיום גם ללא יצירה, כי פשוט יש לי. נקודה". הרגשתך השתנתה. לאותה סיטואציה (חוסר עשייה/יצירתיות) הגבת באופן שונה כי חשבת והרגשת אחרת. שינית את הפרשנות לגביה. ואת זה את כבר הבנת. ויותר מכך, חווית את העוצמה שבשינוי חשיבה, בניהול המחשבות ובעצם בשליטה בהן. שם טמון הכח האמיתי שלנו. כל נסיון לשנות את ההתנהגות שלנו גרידא, הוא מאמץ לריק. כדי ליצור את התנהגותינו, עלינו ליצור את מחשבותינו ואת רגשותינו. בדיוק כפי שאת עושה. אז מה בא לך לחשוב ולהאמין בנוגע לתחושת שמחה ואושר? את מבינה, גילה, אין אמת. יש אמונות ופרשנויות. וזה בכלל לא משנה אם תוכיחי לי או לעצמך שמה שאת מאמינה בו הוא נכון או לא נכון...כי אין אמת. אני יכולה לשבת עם שני אנשים דומים. האחד יאמר לי שהחיים נפלאים והשני יאמר שהחיים מזופתים. כל אחד מהם יביא בפניי 200 הוכחות לאמת שלו. אז מה אמת? מה נכון? אין דבר כזה. כשאנו בודקים את האמונות שלנו, רק שאלה אחת צריכה להיות רלוונטית - האם האמונה/הפרשנות הזו שלי, מקדמת אותי או תוקעת אותי? כך אנו בוחרים את האמונות שלנו. האם האמונה שאסור לך להיות מאושרת מדי (וממש לא משנה מי מכר לך אותה ומתי קנית אותה) - עוזרת לך ומקדמת אותך בחייך, או לא. אם כן, שמרי עליה מכל משמר. אם לא, פשוט החליפי אותה. ע"פ תפישת עולמי, בני האדם נולדו לחוות הנאה וסיפוק בחייהם. זוהי, אכן, זכות מולדת. וזוהי בחירה - לממש זכות זו או לא. למעשה אנו נרגיש אושר גדול כשערכינו הפנימיים מכובדים. זה טוב, לא? זה אומר שאנו חיים בהלימה עם מה שהכי חשוב לנו. כשנחוש בשפל המדרגה, בדכאון, בתסכול ובכעס - יהיה עלינו להבין כי רמסנו את ערכינו האישיים, אם במו ידינו או שפשוט התרנו לאחרים לעשות זאת עבורנו.. אושר ושמחה הם בריאות וחיוניות. הסתכלי על אנשים שמחים סביבך, מה את רואה? אושר ושמחה קשורים עם בריאות פיזית, חברתית ומנטלית. ישנם מחקרים המראים לנו כי אנשים מאושרים ואופטימיים מאריכים ימים בהשוואה לעמיתהם הפסימיים. לכל הרגשות שלנו עוררות פיזית וביוכימית. רגשות חיוביים גורמים להפרשה של מרכיבים ביוכימיים מקדמי בריאות (להבדיל מרגשות שליליים). לאנשים שמחים ומאושרים, מערכות יחסים טובות יותר בחייהם (וודאי שגם לזה יש השפעה על בריאותנו) וכ"ו שווה לטרוח ולהיות מאושרים יותר. זוהי זכות וחובה...."מוכרחים להיות שמח". השתמשי ברגשות הכואבים כדי להבין מה צורם בחייך, אל תמנעי מהם, השתמשי בהם אך שאפי להיות בצד השני, שאפי להיות מאושרת ושמחה ככל שתוכלי. מאושר אף אחד לא מת....מצער, לעומת זאת... אשרי לעצמך, אל תחכי לאישור או להסכמה של אף אחד. אלה הם חייך. וזכרי, דברים משתבשים כל הזמן, החיים מאתגרים אותנו, זה נכון. אבל הם גם מאפשרים לנו לחוות המון רגעי קסם, רגעים של אושר עילאי. לא להנות במלוא העוצמה בגלל שבחיים יש גם חוויות פחות מהנות, זה כמו לא להרשות לעצמך להנות מיום קיץ נעים, רק בגלל שבעוד חודשיים ירד גשם. או יותר גרוע, לא להוריד את בגדי הקיץ כי ממילא אחרי הקיץ מגיע החורף, שוב. אז עכשיו, קיץ, תהני כמה שאת רק יכולה מכל מה שהוא מזמן לך, כי זה ההווה שלך. וההווה, זה הדבר היחידי שאת חיה באמת. כיף לי שלקחת, העונג כולו שלי. תודה. שלך לאה פינטו

מנהל פורום הרזיה ללא דיאטה