המשך של משקל

דיון מתוך פורום  הרזיה ללא דיאטה

19/06/2007 | 21:39 | מאת: דנה

כפי שאני יודעת המשקל צריך להיות בערך 50 קילו לגובה של 160 ס"מ. או 60 קילו, משהו כזה. זה מה שאמרו לי תמיד. אני לא יודעת אם זה נכון או לא... זה בקשר להחלפת כובעים. אני לא יודעת על מה את מדברת שהכוחמה האמיתית אצלי. אני אף פעם לא שקלתי ככה, עליתי תוך 5 חודשים מ-47 קילו ל-52. לא יודעת אם זה נוח לי, כי זה מה שיש. יש לי קצת בטן צצה ואני כבר לא נכנסת לרוב המכנסיים שלי. זה המצב. סך הכל שאלתי שאלה פשוטה.

לקריאה נוספת והעמקה
22/06/2007 | 13:59 | מאת: לאה פינטו

בוקר טוב דנה. ראשית חשוב שנבהיר נקודה אחת למען שיח פורה בינינו. אני לא רואה עצמי כטבלת מספרים מהלכת ומבקשת גם ממך לא לתת לי את התפקיד הזה. כדיאטנית שמאמנת בתהליכי הרזייה ללא דיאטה, למען תוצאות יציבות, אני רואה עצמי כמי שמחוייבת לבחון היטב את המשמעויות ולטפל בסוגיות המרכזיות של ההשמנה (אם קיימת בכלל) ו/או אי הנוחות הפיזית-רגשית-מנטלית בהקשר הגופני. במטרה להגיע לפתרון הראוי. זה הבסיס לשאלותיי וזהו בסיס הגישה של הרזייה ללא דיאטה ושל מתודיקת האימון. אני מודה לך על הנסיון לענות לשאלות אלה ואשמח להמשיך ולנסות לסייע. ראי דנה, אינני יודעת בת כמה את, האם גבהת בתקופה האחרונה, האם התרחשו שינויים נוספים בחייך וכ"ו. ובעצם מה שאני אומרת זה שאינני יודעת האם העליה הזו היא טבעית ונורמלית או שהיא תוצר של הפרת איזון כלשהו בחייך. ברור לך שזה משנה את כל התמונה בנוגע למספרים. למספרים אבסלוטיים אין ערך בפני עצמם. יש לבחון מגמות. המספרים מייצגים אוכלוסיה שיש בה שונות רבה. 5 בנות בגיל 20 או 17, יכולות להיות באותו גובה ובעלות משקלים שונים ונכונים לכל אחת ואחת. אז מה "צריך"? אין דבר כזה "צריך". יש לראות את המכלול. קשה לך להגדיר את הרגשתך ואני מבינה זאת כיוון שנקודת היחוס שלך היא המכנסיים. וזה לא שזה לא נכון אלא רק שלא בטוח שזה המדד הרלוונטי לך, ואני אסביר. בתקופות גדילה, מידות המכנסיים שלנו עולות, כמו מידת הנעליים. ברור לך שאם אני אנעל מידה 36, למרות שקצת גדלתי ואני צריכה עכשיו מידה 37 או 38, אני ארגיש בשינוי ואחוש אי נוחות. תחושת אי נוחות זו לא מרמזת על כך שמשהו לא בסדר (אלא אם כן, זו רק רגל אחת שבה התפתחה לה יבלת או בצקת). וברור שאם אעבור למידה שמתאימה לי ארגיש נוח וטוב. אולי זה המצב עם מידת המכנסיים שלך? ואולי לא. שאלת שאלה, לכאורה, פשוטה. יכול להיות שאני טועה אבל לטעמי השאלה האמיתית היא "האם אני בסדר?" זוהי שאלה שודאי עולה ותעלה בהקשרים נוספים בחייך. ולטעמי כדאי לברר עם עצמנו את הסטנדרדים שעל-פיהם אנו מודדים את עצמנו. ככל שאנו מגובשים עם עצמנו, אנו קובעים את הסטנדרדים ע"פ פרמטרים שאנו מכירים בחשיבותם עבורנו. כי כל אדם "צריך" משהו אחר בכל הרמות ובכל המישורים. בגובה של 1.60 מ' הטווח נע מ- 50 ק"ג ל- 67 ק"ג בהתאם למבנה הגוף. אז מה זה אומר לך? אשה בשלה ובוגרת שרגילה לשקול 54 ק"ג, אולי תחוש לא נוח עם 57 ק"ג, על אף העובדה שגם במשקל החדש היא בטבלה. אני לא כאן כדי להגיד לה שזה בסדר בדיוק כמו שאני לא כאן כדי להגיד לה שזה לא בסדר אם היא תרד. לתחושה שלה יש חשיבות עליונה בעיניי כיוון שהיא מכירה את עצמה ואת גופה טוב מכל אדם אחר. וכמובן שישנם קוים אדומים בעיקר למטה. למעלה...לרוב מרגישים את הקו האדום לבד. באופן כללי, אני בעד לפתוח את המרחב שלנו ולתת לעצמנו דרגות חופש בהתאם למי שאנחנו, בהתאם למה שחשוב לנו, בהתאם למה שאנו מרגישים ו/או רוצים להרגיש. כי ה"אנחנו" (או ה"את" לצורך הענין) חשובים. "אנו" זה עולם שמורכב מהרבה דברים ולא מיועד להכנס לרובריקות קשיחות של מספרים. שבת שלום, דנה יקרה. תני לעצמך יותר מקום לקבוע. ואם תרצי לשתף בעוד פרטים שיאפשרו לי לספק מידע והכוונה, אני כאן. בהצלחה. שלך לאה פינטו

מנהל פורום הרזיה ללא דיאטה