ד"ש מהמשיכה בדרך
דיון מתוך פורום הרזיה ללא דיאטה
שלום לכן יקירותיי עצות טובות וכאלה שגורמות שינוי - לעולם לא תאבדנה מערכן ואני אישית אודה לכן תמיד על התובנות שהובלתן אותי אליהן.תודה תודה ועוד תודה. אני ממשיכה לרזות וללא דיאטה!! אבל יש כאן דרך חדשה ושונה ממה שהיתה נהוגה אצלי עד היום. במקום ההרגל האוטומטי כמעט לאכול הרבה בשעות הערב המאוחרות, היום אני ,מתוך נסיון יודעת, שכל מה שאני צריכה לעשות זה לאכול יותר במשך היום ולעיתים יותר קרובות. זה הכל . לדוגמא כבר קרה לי שאכלתי בצהרים ואחרי שעה הייתי שוב רעבה. אכלתי עוד 2 פרוסות לחם עם משהו . בלי להתוכח עם עצמי. ובערב אני ממש פחות רעבה . זה דבר חדש וכשאני פחות רעבה אני גם מספיק רגועה לבחור מה בכל זאת לאכול וזה אף פעם לא הדברים שנהגתי לאכול עד לא מזמן. אני היום כבר לא סופרת קלוריות ,אין לי יסורי מצפון על כל דבר שאני אוכלת. לא פוחדת יותר לאכול. כמעט ואפילו לא עסוקה יותר במה אני אוכלת. נדמה לי שככה הייתי כשהייתי רזה...פעם. מה שכן - הפכתי להיות "פריקית" של צעדות יומיות על חוף הים! כל בוקר בשעה 6.00 אני שם צועדת 6 ק"מ. בשעה 7.30 אני כבר בדרך חזרה הביתה. ולעבודה אני מגיעה בשעה 8.30 . זה נחשב מאוחר במושגים שלי עד היום וכמובן של אלה שעובדים איתי , אבל נקבעה עובדה חדשה והסביבה מתרגלת לזה. אני ממש מאושרת מההרגל החדש הזה ושואלת את עצמי חדשות לבקרים למה לא עשיתי את זה מזמן...כולם חושבים שאני במבצע הרזיה . אבל אני יודעת שאני ממש לא. במשקל ירדתי עוד קילו בערך. לא הרבה.זה היה מצחיק אותי במושגים של פעם. מה , רק קילו?? אבל היום זה לא אכפת לי. כמה שיורדת יורדת.. אין יותר תאריך יעד...( שמלה יפה תהיה לי בכל מקרה..). לאלה שנמצאים כאן ומקשיבים לי עכשיו אני רק יכולה להגיד,ובכל הכנות, שנדרשו לי שנים עד שסוף סוף גייסתי את האומץ והכח הנפשי להתחיל לפעול אחרת , ויום רודף יום וזה תתהליך ואני עדיין אוכלת לפעמים אולי קצת יותר ממה שאני רעבה אבל זו כבר אכילה אחרת. וזה פשוט מצליח לי .וככל שזה עובד אני רוכשת בטחון שזה גם יימשך עוד ועוד... . וזה גם לא חשוב מה היה ה"טריגר" שלי להתנהל אחרת. זה לא רלוונטי. מה שרלוונטי זה שכשזה קורה התחושה היא של הליכה בדרך חדשה וזה כשלעצמו מרענן את הנשמה ואת הלב להשתמע
היי ריקי. ממש מחמם את הלב לקרוא את ההודעה שלך על הבקר. לראות שאפשר לגבור על אוטומתים הרסניים תלויי תרבות והרגל ולבחור אחרת. נכון, לפעמים זה לוקח הרבה זמן ושוב ושוב חזרה אל ההרגלים הבעתיים אבל אם מתמידים גודלת בתוכך דמות אחרת ,כזאת שבאמת אכפת לה ממך שמבינה את הדברים לעומק ולא רק לרוחב, דמות שיודעת שהכי חשוב זה הזכרונות שאת צובת לאורך חייך ואיזה סיפור חיים את כותבת לעצמך. נשמע שדמות כזאת נולדה וצמחה בתוכך ואת גם מאפשרת לה לנהל אותך לא רק באכל גם בדברים אחרים. אני חושבת שזה פשוט נפלא בשבילך ובשביל הסובבים אותך. אז תמשיכי בלי להשקל בלי למדוד במספרים ואיזון בוא יבוא. תודה על העדכון בלה