אני אוהבת את הפורום הזה- סליחה על הטקסט הארוך.

בכל כמה ימים אני נמצאת בפורום הזה , הוא מעודד ומחזק אותי מאוד אני למדתי המון בזכותכןאז קודם כל תודה רבה. אני בת 26 גובה 160שוקלת 60 אוהבת את עצמי ואת הגוף שלי אך לאחרונה הייתי מוטרדת ממשהו אישי ועליתי מעט במשקל.קצת מפריע לי שעליתי כי אני מרגישה את זה מעט בבגדים וזה לא נעים לי.התחלתי להקשיב לגוף שלי לראשונה בחיי ולהבין שאוכל זה לא פתרוןואני יודעת שאני אוכלת הרבה פחות ולא מרגישה רעב.(כבר שבועיים וקצת שאני מצליחה )אני אוכלת כשאני רעבה בלבד ולא מתוך לחץ חברתי(הבנות במשרד) או מכל סיבה אחרת וממש טוב לי ואני שמחה מאוד. ולשאלתי: איך אני אדע שאכן לגוף שלי טוב שאני בדרך הנכונה?איך אני ממשיכה בלי להשבר, מאחר ולא הצלחתי להשיל אפילו לא גרם בודד אחד?הרי אם דיאטה היתה הפתרון לא היו שמנים בעולם וזה מזכיר לי את חברתי הטובה שהיא שמנמונת קצת יותר ממני וכל פעם היא יוצאת בדיאטה חדשה שלעיתים מצליחה להשיל 3קילו ממשקלה. אתמול שאלתי אותה אם היא מוכנה לנצח לשמור על דיאטה והיא אמרה שאני צודקת ושהיא לא תצליח לשמור לנצח והיא בשלנית מעולה דרך אגב.בקיצור אני צריכה זריקת מוטיבציה אני רוצה לשמור על עצמי וללכת רק בדרך הזו. כי זו הדרך הנכונה.תודה מקרב לב.

בוקר טוב ת. כיף לדעת שאת איתנו ומקווה שתמשיכי להפיק את המיטב. הגוף שלנו מגיב ליחס שהוא מקבל אותנו. כשאנו מכבדים אותו ואת צרכיו ומשתפים עימו פעולה, שיתוף הפעולה הזה יניב תוצאות נפלאות. כל השמנה, אצל קטנים וגדולים כאחד, מתפתחת על רקע רגשי כלשהו (למעט מצבים פתולוגיים). בדיוק כפי שתארת. בחוכמתך הרבה לא פנית ליצירת מניפולציה על גופך ובחרת להתייחס אליו באופן מכבד. הסבת תשומת לב למסר שלו דרך תחושת אי הנוחות שסיגנל לך והבנת שהוא זקוק להתייחסותך. ככל שתסגלי דרך זו, שגורמת לך להרגיש נפלא, כדרך של חשיבה והתנהלות, התוצאות לא יאחרו לבוא. התמקדי במה שאת יכולה לעשות למענו ולא בתמורה שתקבלי. תני לו לעשות את שלו בקצב הנכון ביותר לו וסמכי עליו. התמקדי בתחושה הנהדרת של שליטה אמיתית (להבדיל משליטה מדומה כמו בדיאטות) והמשיכי לפתח את יכולת ההקשבה שלך ולחדד את הבנתך. הוא יגיב לך ואת תחושי זאת קודם כל בבגדים ורק אח"כ במשקל. ובכלל, ממליצה לך לפטר את מאזני השקילה ולשים לב לשינויים בהיקפים. מראה ומימדי הגוף שלנו, כמו גם רווחתו הבריאותית, משקפים לנו את בחירותנו. כשבחרת להתעלם מצרכיו והתמודדת עם צרכייך הרגשיים על חשבונו, זה השתקף לך מול המראה ובבגדים, וזה לקח פרק זמן מסוים. עתה, את בוחרת אחרת וגם כאן יש חיץ של זמן בו גם הבחירה הזו תבוא לידי ביטוי פיזי. היי שלווה ורגועה בדרכך, ראי את זה מגיע וסמכי שזה יגיע באופן הבריא והנכון ביותר. למעשה זה קורה כבר עכשיו, כמו זרע שזורעים באדמה, בהתחלה לא רואים דבר על פני השטח, אך עדיין ממשיכים להשקות כיוון שאנו בטוחים שמתחת לפני הקרקע משהו קורה. ככל שאנו משקים, מדשנים ומטפחים מגיע הרגע בו אנו גם רואים את הצמיחה שהתחילה בפנים ומתפרצת החוצה. גם הגוף צריך את הזמן לכל מיני התארגנויות פנימיות. סמכי שזה קורה והתמקדי במה שאת יכולה לעשות למען ההתקדמות הזו (ונראה לי שאת כבר עושה, אז רק תמשיכי ותחדדי). וכשאת בוחרת בדרך כזו, שאין בה הגבלה ואין בה חסך ויש בה הלימה והרמוניה בין הצרכים האמיתיים שלך למה שאת מספקת - מה יכול לשבור אותך? אנו נשברים כשאנו סובלים, לא כשאנו נהנים. התמקדי בתחושת ההנאה, השמחה והעוצמה שבהתנהלותך הנוכחית, הבהירי לעצמך מה נותן לך הרגשה כ"כ טובה והתמקדי בזה. כ"כ נפלא לשמוע אנשים שאוהבים את עצמם ואת גופם. נקודת הפתיחה שלך מצויינת, הגישה שלך בריאה ונכונה. בגילך הצעיר, הגעת לתובנות חשובות בחייה של אשה. יום נפלא והצלחה רבה. שלך בעונג רב לאה פינטו