נתקעתי ואני מתחילה להישבר הצילו.....

אני בת 23 ובשנה האחרונה עשיתי דיאטה בה ירדתי 35 ק"ג ע"מ להגיע למשקל הרצוי עפ"י המדדים הבריאותיים חסרים לי עוד כ -15 ק"ג, בחודשיים האחרונים לא רק שלא ירדתי אלה אני מתחילה לזייף ועליתי 2 קילו... מה עושים? אני נשברת כי אני לא יורדת! אני אוכלת כעקרון 1500 קלוריות ביום כשבבוקר לבן/אשל ו2 פרוסות לחם וירקות בצהרים עוף/דג/טבעול 200 גר' ו6 כפות של פחמימות ובערב גבינהאו ביצה עם ירקות בנוסף 2 ארוכות ביניים של פירות כ- 2 ביום. האים אני עושה משהו לא טוב? אין ביכולתי להגביר פעילות גופנית מפאת ימיי העמוסים אולם כך תמיד היה ואני מתעמלת בקביעות שעה וחצי פעם בשבוע. מה לעשות? מה? תודה מראש.

אלה היקרה. ראשית אני רוצה לברך אותך על ההישג המרשים מאד שלך. ירידה של 35 קג. כרגע את מרגישה תקועה - לא יורדת ולפעמים פורקת עול ועולה. אם את רוצה לשמור על ההשיג שלך ולא לעלות בחזרה את כל מה שהורדת עליך לשנות לגמרה את הכיוון שהלכת עד עכשיו. כדי לא להיות חלק מהסטטיסטיקה העגומה של 95 אחוז אנשים שעולם את הכל בחזרה תעשי משהו אחר ,לא מה שהם עושים. אחרי שירדת בעזרת דיאטה תעברי לגישת הלא דיאטה. זו גישה יותר מורכבת , דורשת יותר חקר מעמיק של עצמך, לא נותנת תשובות בית ספר ,אבל יכולה מאד לעזור לך להגיע למצב של איזון גופני ונפשי, לרזות עוד ובעקר להישאר רזה. ולגבי עצות מעשיות. ראשית תשני לגמרה את התפריט שלך, תעשי אותו הרבה יותר מגוון עשיר וטעים. שינית תבדקי לעומק את מערכת היחסים שיש לך עם הגוף שלך .. שלישית תכירי את מרדן הדיאטה שלך ונסי לגייס אותו לתהליך. מרדן הדיאטה זה אותו חלק בתוכך ,שנמאס לו להיות ילד טוב ולאכל כל היום לחם קל וגבינה כחושה . הוא זה שלא נותן לך להמשיך לרדת כי נמאס לו מהמסגרת שאת כופה עליו בלי להתייעץ אתו. יש כמובן עוד דברים רבים שניתן לעשות אבל לשם כך יש צורך בפגישה אישית. מקווה שעזרתי ואשמח לתגובה שלך.

בת 51 גדלתי כילדה ונערה רזה מאד והתפללתי כל יום ש"אלוהים" יתן לי קצת בשר על העצמות אז הוא נתן לי אבל שכח להפסיק. מראה של אשה רזה מפחיד מרמז על סכנה אינני רוצה להיות רזה אני רוצה להיות בסדר ועכשיו הרגליים שלי פיליות וצמחה לי בטן שמעולם לא הייתה לי בקיצור קשה לי לסחוב את חלק הגוף התחתון ובגילי זה מתחיל להיות בעיה אני צמחונית כך שהבדיקות של כל החולאיים המתלווים להשמנה בסדר . עד כה הצלחתי להסתיר את המקומות השמנים , שער ארוך ויפה הפנה את תשומת הלב לאן שרצית אבל נראה לי שההשמנה לא נעצרת ואני אגיע לממדים שלא אוכל לנוע ולטייל שזה אחד הדברים החשובים לי ד"א אני צועדת כל יום כ2.5 ק"מ שונאת להתעמל אוהבת מאד לשחות אבל בממדים שלי לא מעיזה להכנס לבגד ים . נראה לי שאני בדיוק הטיפוס שמצד אחד רוצה להיות כמו שאני ו"עומדת " על כך שיקבלו אותי כמו שאני וזה מצליח זה גם מגרש טרדנים מיותרים ומצד שני אני מתחילה לחשוש לבריאותי ולמצב של אל חזור חוץ מזה אני מאמינה שאוכל הוא שמחת חיים כך שאני בהחלט נגד דיאטה . האם תוכלי לעזור לי למצוא את האיזון , למי פונים תודה