לבלה ולאה הנחמדות 2 שאלות

שלום רב ותודה על העזרה של שתיכן. שאלותיי הן: 1.בתהליך שהתחלתי לעבור לפני מס' שבועות בו אני מנסה לבד (ללא מאמן) לנסות ולהקשיב לגופי ולהרגיש מתי הוא רעב ומתי הוא שבע אני נתקלת בחוסר יכולת להבדיל האם אני באמת לא רעבה או שמה בתת מודע שלי אי שם בפנים אני עדיין מנסה את דיאטת ה"כאסח" שלא לאכול הרבה. מכאן השאלה שלי, איך באמת מזהים מתי הגוף באמת שבע או שהראש הוא זה שמטעה את הגוף ואז באה בערה ההתנפלות על האוכל? (מקווה שהבנתן למה כוונתי). 2. איך נפטרים מהמחשבות הטורדניות על אוכל??? הרי בן אדם בעל עודף משקל רגיל כל הזמן לאכול (גם כשלא רעב, נשנושים, מתוקים) וכאשר עושים את הסוויצ' בראש ומנסים להקשיב לגוף ורצונותיו (לפי שיטתכן) המחשבות על אוכל, זמן האוכל, סוג האוכל וכו' לא מרפות. האם יש דרך להילחם בזה? האם אני זקוקה כן למפגש אישי או שמה אצליח לעשות זאת לבד? תודה רבה על העזרה מאיה

שלום למאיה הנחמדה. אני מברכת אותך שאת מנסה לבד ומאחלת לך הצלחה ,אבל לפי דעתי וניסיוני מאד קשה לעשות שינוי מסוג זה בלי ליוי. אני מדמה את התהליך כמסע בארץ לא נודעת .כשאת הולכת לטייל בגונגל שאף פעם לא היית בו, את לא מכירה את השפה והמנהגים שם את בדרך כלל נעזרת במדריך. כזה שהיה במסע הזה לא פעם וליווה מטיילים רבים. בלי מדריך אולי גם אפשר אבל תחשבי על הטעיות שתעשי בדרך ,על המקומות היפים שאולי לא תראי, ועל הזמן שתבזבזי כשתלכי בדרך לא נכונה ותצטרכי לחזור על עקבותיך. אולי גם תתיאישי מהקשיים ותוותרי בכלל על הטיול. מדריך אולי עולה כסף אבל זה בדרך כלל מאד כדאי ומשתלם. השאלות שלך מעידות על כך שחסרים לך כילים בסיסיים אותם חייבים לקבל בתהליך אישי . כילים של ניהול נכון של מחשבות, זיהוי נכון של קולות הגוף והחשוב מכל התמודדות עם רגשות לא בעזרת אכילה. אנחנו בני אדם וזקוקים לקשר אנושי כדי להשתנות . מקווה שעזרתי.