מנסה להפסיק לעשות דיאטות

לא צעירה כל כך, אמא לשלושה קטנטנים, נמאס לי מדיאטות והגבלות שעד היום חוץ מתסכולים, מצב רוח ירוד ומשקל עודף בסופו של דבר, לא עזרו לי. היסטוריה רחוקה של הפרעות אכילה. היום למען השקט הנפשי שלי וחשוב לא פחות כדי להוות לילדי דוגמא לאכילה בריאה ונכונה אני מאוד משתדלת אבל לא ממש מצליחה. מה הסוד? , איך לרדת במשקל אני יודעת, מה צריך לאכול וכמה - גם - אבל איך שומרים על המשקל ? ואיך לא נכנעים לדחף לשבור ולזלול ? . אני יודעת שזה לא פשוט אבל אולי אתן תוכלו קצת לעזור. תודה

שלום מיכל היקרה. עשית צעד חשוב מאד לקראת שינוי.כשמגיעים לנקודה בה את כבר לא יכולה לחיות במנטליות של דיאטה מתחיל המסע לשיחרור.את צודקת, למען השקט הנפשי שלך ולמען ילדך חשוב מאד שתשתחררי מדיאטות ותלמדי דרך לחיות בשלום עם עצמך ועם גופך. את אומרת שאת יודעת איך לאכל כמה ומה אבל מה שאת יודעת בא מדרך חשיבה של דיאטה ממפת דרכים שהובילה אותך למבוי סתום. אין אפשרות להמשיך עם אותה מפה אם את רוצה להגיע ליעד אחר. את מבקשת מאתנו עזרה ואנחנו מאד נשמח לעזור לך. תבדקי עם עצמך איזה סוג של עזרה את זקוקה מאתנו ותבקשי. נשמח מאד לכוון אותך. בברכה בלה

שלום מיכל. הדרך מתחילה בהבנות שאליהן הגעת. ההבנה שדיאטה זה לא פתרון ולמעשה דיאטה היא בכלל חלק מהבעיה. ההחלטה שלנו להפסיק עם דיאטה איננה אומרת שנפטרנו מהמנטליות הדיאטטית, שלה פנים וצורות רבים. בלי לשים לב, אנו בעצם ממשיכים בדיאטה חרף ההחלטה שלא לעשות כן. וזה מתבטא באמירותייך: את יודעת מה צ-ר-י-ך לאכול. את יודעת כמה צ-ר-י-ך לאכול וכ"ו. את יודעת דיאטה וזה מה שמפעיל אותך ולכן גורם לבלבול וחוסר נוחות רב. אין כאן סוד יקירתי, יש כאן תהליך בן מספר שלבים שחשוב לעבור כדי להתמקם באופן יציב במקום בטוח בו האכילה היא אקט טבעי ושפוי מלווה בתחושות הנאה ולא רגשות אשם ותסכול, במקום בו מימדי הגוף הם הבריאים ביותר והנוחים ביותר עבורך, במקום בו הם יציבים ואין פחד יותר מעליה במשקל. בתהליך הזה, אנו לומדים לזהות היטב את הלך הרוח הדיאטטי השולט בנו, מגלים את עצמנו ואת גופנו מחדש (שלב מלא ריגושים), מגבשים את סגנון האכילה וההתייחסות החדשים שלנו, ובסוף פשוט נהנים מכל העולמות, מרגישים בטוחים ומבינים משמעותה של שליטה אמיתית (ולא המדומה שאנו מנסים לייצר בדיאטה, ונופלים איתה פעם אחר פעם). אין כאן סוד, מיכל. יש כאן תהליך בריא לגוף ולרגש. יש בתהליך הזה גם חלק אחד לא קל והוא החלק הראשוני של שחרור הראש הדיאטטי שיוצר לא מעט התנגדויות לתהליך. זה פחות או יותר מאפיין את המקום שלך כרגע. עם נחישות לשנות את המציאות העגומה והכוונה נכונה את יכולה לצאת לדרך חדשה. וכן, אני בהחלט מסכימה, זה שווה את זה לא רק למען ה- well being שלך שהוא הכי חשוב, אלא גם למען ילדייך (בעיקר אם יש בנות בסביבה). ועוד דבר קטן לסיום, מה שתורם לדחפים בלי נשלטים כפי שתארת, לבולמוסים, הם החסכים שאנו יוצרים. וזה לא רק פסיכולוגי, למעשה זה בעיקר ביולוגי. את הסיטואציה הזו שבה המוח משגר מסר דחוף לאכילה (באמצעות מרכיבים ביולוגיים שונים), את בעצם יוצרת בעצמך. כך שכשאת מבקשת למצוא דרך להתמודד עם הדחפים שאת בעצמך יוצרת, אני לא חושבת שאפשר לעזור אלא בדרך אחת, להפסיק ליצור אותם, להבדיל מלהלחם בהם. זה לגמרי בידיים שלך אם רק תתני לעצמך סיכוי אמיתי לשנות את אופן החשיבה וההתייחסות לגופך ולמזון. מאחלת לך הצלחה רבה בכל דרך שתבחרי. שלך, באמפטיה רבה לאה